top of page

מאירות שביל ישראל במעלה הסולמות בהר סדום מסלול 54

האם יש קשר בין טיול בשבילי ישראל ורכבת הרים?

אני מניחה שאת מרימה גבה, למה אני מתכוונת ועל מה אני מדברת? אני לא מדברת על תנאי השטח, אלא מה שקורה מאחורי הקלעים עד.. ש.. הטיול יוצא.

חורף 2022. מזג אוויר חורפי לאחר כשבועיים של שמש.

יש התראות לשיטפונות באזור מדבר יהודה, וזה אומר שמשנות מסלול. התכנון היה אל נחל קינה. הבנו שלא נוכל לצאת למסלול כמתוכנן.

התחזית: גשום בכל חלקי הארץ. בנוסף, הגל החמישי ויש גם תחלואה גבוהה, וזה אומר שחלק מהבנות מבטלות את בואן לטיול.


שילה ואני חושבות (עם יין וגבינות)😋 מה לעשות? לאן נצא?

בצפון יש גשמים, בדרום יש התראת שיטפונות, את עלי נהג האוטובוס ביטלנו, חושבות וחושבות, כמובן שלא מרימות ידיים, וברור לנו שהטיול כן יתקיים! והשאלה היא לאן?? הבנות 'צמאות' לצאת למרחבים ולנשום אוויר.

ואז,

ים המלח! הר סדום! שם אין גשם!! אני נזכרת במסלול נהדר שעשינו בזמנו, מגלגלת בגוגל: 'מאירות שביל ישראל הר סדום', ואז עולה לי הפוסט בבלוג: מאירות שביל ישראל בהר סדום מסלול 25 עונה 3 וגלריית התמונות.

מסתבר שמספר מועט של בנות היו אז במסלול, ומי שהייתה ומגיעה גם הפעם, ממש לא אכפת לה לאן מטיילים. העיקר לצאת לשבילים ולנשום אוויר. ככה זה בינואר חורף ישראלי.

שילה יושבת לכתב את ההודעה לבנות, עם שינוי המסלול ומתקשרת לעלי שאכן יש לו עוד יום עבודה איתנו🚌

יצירתיות וגמישות אמרתי? אני נושמת נשימה ארוכה ומתחילה לוודא מי מגיעה כולל הבנות שמגיעות ברכבים פרטיים לנקודת המפגש ליד אשת לוט.


אחרי לילה של ברקים ורעמים, בנחישות ואמונה גדולה ב 💜 הבנות מגיעות לנקודת איסוף בכפר סבא בשעה 06:15 וסוף סוף אנחנו באוטובוס בדרכינו לדרום.

כל הדרך גשמים, עד הסיבובים לכיוון ים המלח.

אחרי כשעתיים נסיעה והפסקת קפה ומאפה בצומת שוקת, מגיעות להר סדום. מזג אוויר נהדר. רוח קרירה, כולנו עטופות במעילים וגם כובעים חמים, מתארגנות למעגל פתיחת מסלול.

שילה שואלת: איזו עונת שנה מועדפת עלייך? חורף או קיץ? כמובן שהחורף מנצח!!

אנחנו מגלות על עצמנו את השינויים והעדפות המשתנות במהלך השנים....מעניין מאוד!

מתחילות את המסלול.


במעלה המדרגות והסולמות. אורה המלכה לידי והיא ממש יד ימיני. המדרגות 'תלויות' ואני הייתי זקוקה לסנדוויץ' שלי. 🙃

עולות ועולות. רוח קרה, הגוף מתחמם בעלייה, אורה מספרת לי סיפורים, על 'המדרגות הנוחות'..

במעלה המדרגות יש גם סולמות. ממש בקטנה💪. וזו הנאה צרופה! אורית שלנו ממש דוגמנית!

ים המלח נפרש מאחורה. אני ממאנת להביט אחורנית, וגונבת מבט לצדדים כשהשטח רחב דיו.

עושות חניה ושם שילה מספרת לנו על:

מפעלי ים המלח:

בתחילת המאה הקודמת הגיע לארץ משה נובומייסקי מהנדס מכרות וחוקר אוצרות טבע לבדוק את ים המלח, אם יש בו אוצרות. הגיע, בדק, ומצא אוצר. מכאן החלה מסכת ארוכה של רישיונות והיתרים מהבריטים כדי לכרות מינרלים מים המלח. לקראת סוף שנות העשרים קם מפעל האשלג הראשון. כ- 5 שנים אח"כ בנו סניף נוסף בסדום. היה מאד קשה לשכנע אנשים להגיע לעבוד בסוף העולם שמאלה ימינה ושוב שמאלה.

גם הריחוק מיישובים קיימים, החום הקשה והאדמה המלוחה. נובומייסקי הקים לעובדים שכונה קטנה בצפון ים המלח. בשנת 1948 בן גוריון החליט שהמפעל נמצא מחוץ לתוכנית החלוקה וניתן לוותר עליו וכמה עובדים שטו למפעל בסדום לחזק את העבודה שם. המפעל בצפון ים המלח נשרף ( ע"י היהודים שלא רצו להשאיר מפעל מצליח לאויב או עי הלגיון הירדני?) והמפעל בסדום נותר. אחרי 1948 חסרו ידיים עובדות והביאו למפעל אסירים לשעבר לעבוד.

רק באמצע שנות ה- 50 הבינו איך לפתות את העובדים- משכורת 13 והסעה ממקום מגוריהם הקרובים יחסית.

המפעל מתמקד בכרייה של 3 מינרלים: מגנזיום (למתכת קלה), ברום (כחומר חסין אש) ואשלג (לדישון הקרקע).

כדי להפיק יותר מינרלים יש צורך בכמות מים גדולה. המפעל החל למשוך מים מהאגן הצפוני.

בשנות ה- 70 קם מפעל ירדני עם ידע ישראלי לכריית מינרלים.

ממשיכות לעלות. תוך כדי העלייה דורית אומרת שאנחנו לא רק מטיילות אלא גם בסדנת צילום. וואוו איזה צילומים. איזה צבעים. פשוט מושלם לטייל בינואר בארצנו היפה!

ואז אני אומרת לאורה שלא אוהבת להצטלם, 'אכלת אותה'. כשאת יד ימיני את לא יכולה לברוח מעין העדשה...

בינינו, אני חושבת שאורה בטיול הזה שברה שיא במספר התמונות, אבל מי סופר?

ואנחנו לא מגלות שהיא אפילו מחייכת למצלמה 😜.


כמעט ומסיימות את מעלה הסולמות.

הפסקות קטנות ובמנוחה שושי שלנו לא מפספסת אף תנומה כדי להסדיר את הנשימה.

ואז, ורד המתוקה והקטנטונת מושיטה לי את ידה, ובאיזה שלב אנחנו מסיימות את העלייה.

ו...מוצאות את עצמנו הולכות על הירח.

11 ק"מ של מלח עם שכבה של חוואר הלשון, ובו נחבאות מערות נטיפי המלח ואחת ארוכה במיוחד, 5.5 ק"מ וזו השנייה מסוגה באורכה בעולם.


רכס הרי אדום, ורכס הרי מואב, ומדבר יהודה.

כמובן שמצטלמות עם הדגל.

הולכות, מקשקשות, מכינות קפה/תה, כמובן עם עוגת הגזר. אווירה נינוחה, נושמות את הטבע, פשוט מרחיב את הלב. ומגיעות ל'כפתור'.

עולות למעלה, רוח חזקה. צוחקות כולן כמו ילדות קטנות.

מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד בהא סדום מסלול 54
מאירות שביל ישראל על הכפתור בהר סדום

החברות תומכות אחת בשנייה שלא תעופנה...

שילה מזרזת אותנו כי קר שם למעלה...

ומתחילות לאט לאט ובזהירות לרדת באדמת הפודרה. ורד עוזרת לי ואני מגלה שאני ממש נהנית בירידות האלו. החשש שלי בעליות ולא בירידות.

הבנות עומדות 'בתור' כדי להתחיל לרדת מהכפתור.

מתגלשות...

כאילו ועושות סקי.

כיף ע נ ק . כולנו מלוכלכות מאדמת הפודרה, ואני מגלה שהכיס האחורי של המכנסיים נקרע.

אנחנו במגמת ירידה. מתחילות את שביל הדגים. דגים אין.

פתקיות על הסלעים יש.

ההשערה היא שהפתקיות של גיאולוגים. מי יודע? ימים יגידו...

מסלול כייפי, לא ארוך, ובדרך שילה מורידה את הבנות לקיר נטיפי מלח.

גלית בחורה רצינית אמא של בן גיאולוג חייבת לטעום. האם מלוח?

ייצוג של האחיות הכי כיף בעולם!

נתי וחוה כולן מחכות לכן!

מגיעות למטה. לחניה בו האוטובוס מחכה לנו. ליש אשת לוט. השולחן פתוח. מרק הבצל שהכינותי מראש על האש. קרוטונים, וכל הפינוקים.

שושי שלנו מפנקת אותנו בעוגיות נהדרות

(מתכון בהמשך+ עוגת שוקולד מעלפת שאורה הביאה)


שבעות ומרוצות רגע לפני שעולות לאוטובוס, עם החולצות עושות שלום לעלי

במעגל סיום טיול מוצלח!


היה נפלא! תודה לכולן.

רגע לפני סיום כמו שהבטחתי הנה המתכונים:

מתכון לעוגיות ללא ביצים (שושי)

1/2 4 כוסות קמח

1 אבקת אפיה

1 סוכר וניל

1/2 כוס מיץ תפוזים

200 גר' חמאה/מחמאה

1/2 כוס שמן

למילוי ממרח שוקולד

בתאבון!!!


עוגת קוקוס ושוקולד (אורה, מתכון של קרין גורן)

מצרכים:

תערובת שוקולד

200גרם שוקולד מריר

50גרם מרגרינה

עוגה

4 ביצים L

1 כפית תמצית וניל

2 כוסות או 400גרם סוכר לבן

1כוס או 200גרם שמן קנולה

1 קופסת שימורים או 400מ"ל חלב קוקוס

3 כוסות או 420גרם קמח תופח

2 כוסות או 200גרם קוקוס טחון


אופן הכנה

מתחילים בהכנת תערובת השוקולד ומצננים מעט: מחממים במיקרוגל שוקולד ומרגרינה ומערבבים עד שהשוקולד נמס. מניחים בצד לצינון חלקי.

מכינים את העוגה: מחממים תנור ל-170 מעלות.

בקערה טורפים ביצים, תמצית וניל וסוכר במשך דקה עד שהתערובת מעט תפוחה ובהירה. מוסיפים שמן וחלב קוקוס וטורפים היטב.

מוסיפים קמח תופח (או קמח ואבקת אפייה) וקוקוס וטורפים כמה שפחות, רק עד לקבלת תערובת אחידה.

מעבירים לקערה נפרדת 1/3 מתערובת העוגה ומערבבים עם תערובת השוקולד הפושרת.

מרכיבים ואופים: מרכיבים את העוגה בעזרת שתי מצקות: משמנים תבנית ומניחים במרכזה כמות של מצקת מהתערובת הבהירה. מניחים מעל (במרכז התערובת הבהירה) כמות של מצקת מתערובת השוקולד. ממשיכים באותו אופן להניח את שתי התערובות לסירוגין.

אופים כשעה ורבע, עד שהעוגה זהובה וקיסם הננעץ במרכז יוצא יבש.

מצננים, פורסים (מתפעלים!) ומגישים. שומרים מכוסה בטמפרטורת החדר.

בתאבון!!!


 

ועוד מסלול נהדר הגיע לסיומו.

תודה לשילה שלנו. תודה לי. נתראה בטיול הבא!

 

טיול הבא

יום שישי 04.02.22 מאירות 1 אנחנו מגיעות לבקעת הירדן

 

יום שישי 11.02.22 מאירות 2 החדשות וכל השאר 😍 מגיעות לבקעת הירדן

 

טיול ב ג'ינס לחיפה יום חמישי 17.02.22 טיולים וסיורים ב- ג'ינס : מאירות שביל ישראל גם עם בני/בנות זוג:


עד שניפגש מוזמנת לשוטט ולטייל באתר :

אם חשקה נפשך לטייל איתנו ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה


בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 5 2020-2021 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 4 2019-2020 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 3 2018-2019 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 2 2017-2018 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 1 2016-2017 לחצי פה



Kommentare


בלוג החיים הטובים זו דרך חיים.png

היי שמי מאירה אור-לבן,
מאמנת אישית ועסקית לנשים,
יזמת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד,
מלווה נשים באמצע כל ענייני החיים.

בקצרה:
אני עוזרת לנשים איך להיות יותר מאושרות, נועזות, ובביטוי עצמי מלא
 על ידי מציאת: 
עבודה/עיסוק שהן אוהבות לעסוק בו וגאות בעצמן,
תחביב שמסב להן אושר לטווח ארוך
פנאי רציני – הפורמולה לחיים בריאים ורגועים


 

החזון של הבלוג החיים הטובים זו דרך חיים
נועד לעורר השראה, מוטיבציה, שירות לציבור, לחלוק עם הקוראת חוויות, ושפה מאפשרת ומקדמת. שהכל אפשרי! 
אני חולקת סיפורים אישיים שלי, את החוויות שלי, ואת אורך חיי.

החזון של קבוצת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד:
לצאת לשביל עם חבורת נשים זו חוויה מדהימה!
האנרגיות, מצב הרוח, האוכל, הכנת הקפה בשטח, התמיכה, ההקשבה, עידוד והרבה אומץ!
לקום מהספה, מאזור הנוחות שלנו, השכם בבוקר, בחום, בקור, בגשם ובחושך, כדי לטייל בשביל ישראל זו חוויה מאתגרת, הנאה צרופה וכיף גדול!
 
בלוג מאירות שביל ישראל נולד כשהתעורר אצלי הצורך, הכמיהה והתשוקה לשתף ולשחזר את החוויה.

מעבר לסיכום המסלול והצילומים המרהיבים של נופים ופריחה, ותיעוד איך אנחנו מתבוססות בבוץ,

או מטפסות עם רגליים פסוקות על הבולדרים, הדבר שהכי חשוב לי ומרגש אותי זה לכתב את טיול החודש.

כל הפוסטים

bottom of page