מאירות שביל ישראל מסלול 25
למרות שדיברו על רוחות ואובך, גשמים ושלג בצפון וגם במרכז הארץ, ותכלס' הכי כייף זה להישאר מתחת לפוך... השכם בבוקר בשקט בשקט קבוצה קטנה של נשים אמיצות נפגשות ועולות למיניבוס של חסאן, ונוסעות דרומה להר המלח- הר סדום.
בצומת שוקת אנחנו עוצרות לארוחת בוקר בארומה הכוללת קפה ומאפה + כריך ואוספות את אורנה שלנו שמגיעה מבאר שבע. אלופה!
בדרך ראינו מהאוטובוס את בקעת באר שבע-ערד מכוסה כולה ירוק. חסאן הנהג שלנו שגדל שם בפזורה סיפר לנו על ברז המים היחיד לצד כביש 31, שהיו מגיעים אליו מהלך חצי יום כדי להביא מים.
מטיול לטיול הדרך יותר מוכרת :-) ירדנו את הירידות לים המלח וזיהינו את תחילת המסלול של נחל זוהר (מסלול 22) הגענו לכביש 90 והמשכנו לנסוע דרומה בין הר סדום ובריכות האידוי של האגן הדרומי של ים המלח. קצת לפני המפעלים באמצע שום מקום, עצרנו.
יורדות מהאוטובוס, שמש בשמיים כחולים, רוח, אובך, מצב רוח בשמיים, מתארגנות, חולצות עצמות במעגל פתיחת מסלול.
חוצות בזהירות את הכביש ו...
מתחילות את המסלול: מעלה הסולמות
טיפסנו מדרגות, אחת גבוהה, אחת נמוכה, אחת עקומה אחת חסרה, עלינו בסולמות,
טיפסנו וטיפסנו וטיפסנו. עצרנו, נשמנו, והתפעלנו מהנוף.
וזה מלח הבישול שראינו בעודנו עולות....
לאט לאט התחלנו להתקלף מהמעילים החמים, וממשיכות לטפס... בערך 230 מטר. הנוף 'נפתח', ובגלל אובך החורף ראינו רק את בריכות ים המלח. ירדן נעלמה כלא הייתה. הבריכות מתחתינו ומעלינו שמים תכולים.
מסלול מעלף (ולא בגלל הסולמות והמדרגות)😜 הר שכולו מלח- וגילינו (גם) את הירח. תחושה כאילו רגל אדם לא נגעה בו.
הלכנו קטע קצר בהליכה שקטה כדי להנות מהשקט ומהירח😏
הגענו למקום המושלם להכין תה/קפה. כי רעבות אנחנו תמיד! וזו אילה ג'וניור שלנו שהפעם הייתה במאסף! זכינו בך!
כל אחת מוציאה את קופסת ההפתעות הכולל ירקות חתוכים בשלל צבעים, פלחי תפוז, עוגות, ומה לא... שפע שפע שפע ומלא כל טוב!
בעוד אנחנו מכרסמות ואוכלות את הסנדוויץ' שילה מספרת לנו על הר סדום המיוחד: 11 ק"מ של מלח עם שכבה של חוואר הלשון, ובו נחבאות מערות נטיפי המלח ואחת ארוכה במיוחד, 5.5 ק"מ וזו השנייה מסוגה באורכה בעולם.
פגשנו מטייל ורכבי שטח עם משפחות שהגיעו לתצפית. אחוות המטיילים וגאווה מציפה אותי: נשים מטיילות יחד.
וזו אילה שלנו שדואגת לנו כל הזמן!
אחרי ההפסקה המהנה, הטעימה והמעניינת, מגיע הרגע שצריך לקום. אנחנו מתקפלות וממשיכות ללכת במסלול. המשכנו על גב ההר.
ו... זו אורלי שלנו הצלמת... עם העין על העדשה שלא מפספסת שום רגב באדמה...
ממערב נפתח מישור עמיעז וחריצי נחל פרצים נראו בתאורה המיוחדת כאילו ישוב קדום נולד שם.
המשכנו צפונה ובדרך פגשנו מטיילים נוספים וטיפסנו אל תצפית הכפתור הלבנה.
וואו. פסגה שטוחה קטנה שמתחתיה, 360 מעלות של מדבר וים. עשינו תמונה סלפי ללא הדגל 'על הכפתור'
וגם אחזנו בדגל קצת אחרת :-)
לאט לאט האובך התפוגג והצלחנו לראות בזכות ההסברים של שילה דביר מדריכתנו הנהדרת את המקום בו הסתיים רכס הרי אדום, והיכן מתחיל רכס הרי מואב, את המפעל הירדני, את העיירה אל סאפי ושמענו את סיפורי הישוב הקדום צוער, אליו ברח לוט ולידו גדלה במאה השנייה בבתא, אשה שידעה לדרוש את שלה כבר לפני 1200 שנה.
אחרי 'ששבענו' מהנוף הנהדר על 'פסגת העולם', ירדנו את הכפתור אל שביל הדגים הקסום.
דגים ראינו? חחח ממש לא. אפילו מאובנים לא מצאנו. אבל, המסלול מקסים. צבעוני, ובו קפלים של שכבות חוואר הלשון, צבעי אבן חול משתנים, שכבות מלח שנחשפו כמו תריסי בדולח.
המשכנו לרדת... לכיוון כביש 90 - פגשנו זוג רוכבי אופניים הרוכב מהחרמון ועד אילת.
הלכנו קצת דרומה אמרנו שלום לאשת לוט,
מעגל סיום ו... לאוטובוס לחסאן הנהג שלנו.
היה טיול קסום. יש כאלו שיאמרו- המדבר 'עושה את זה'. אני אומרת- 'אנחנו עושות את זה'
ואני? עליתי 230 מ' סולם, המון מדרגות, וחזרתי הביתה עייפה, ומרוצה. והכי חשוב: ללא התכווצויות בשרירים. סיפוק, התקדמות, גאווה. ומחכה כבר לטיול הבא!
מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד - ממש לא מובן מאליו
ופה אני אשתף קצת ממה שמטיילות כותבות:
לגלריית התמונות מסלול 25 לחצי פה
טיול הבא לגליל התחתון יום שישי 15.03
בסימן פורים. תתכוננו להפתעות
15.03.19 יום שישי - להרשמה ותשלום לטיול הקרוב לחצי פה
אם חשקה נפשך לטייל איתנו ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 2018-2019 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 2017-2018 לחצי פה לצפייה בגלריה עונה 2016-2017 לחצי פה בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה
ולך יקירה אם קראת עד פה, רוצה לומר לך תודה!
נתראה בטיול הבא!
Ⓒ זכויות יוצרים לצלמת @אורלי לנדאו
