top of page

מאירות שביל ישראל בלגונות בצפון הכינרת מסלול 49

סוף סוף אחרי חודשיים אנחנו שוב יוצאות לטייל. טיול סוף עונה חמישית. מרגש. (מסלול 48 בוטל בגלל המלחמה שומר החומות) התכנית הייתה להתחיל בשביל עוקף מסלול הליכה בצפון הכינרת, ואחרי זה הליכה במסלול מים בזאכי.

לכל טיול בקיץ חם שכזה יש לו חוקים משלו: מי שלא מתכוונת ללכת במים לא יכולה להגיע. אז... טבלנו בכינרת, בלגונות בין שורשי העצים, האם גם טבלנו בזאכי? לא. לא הגענו למסלול הליכה בזאכי. בעצם האוטובוס לא הגיע. טוב... אתחיל מההתחלה:


השעה 06:15 יום שישי נפגשות ביקום. נראה כאילו 18:15 לפי כמות הספורטאים וספורטאיות שפוגשות שם. מוסא מגיע עם האוטובוס הגדול, הבנות מעמיסות את הציוד האישי ואני גם עם הצידנית ששוקלת טונה.... מעמיסה הכל, בודקת לא לשכוח כלום, סופרת את הבנות, כולן מגיעות בזמן, אלופות! ו.. יוצאות לנסיעה לפגוש את הצפוניות שבחבורה בארומה ביוקנעם עם קפה ומאפה.

מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד מסלול 49 בדרך לצפון הכינרת
מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד מסלול 49 בדרך לצפון הכינרת

אחרי ההפסקה ממשיכות בנסיעה צפונה לכיוון גשר אריק.

בדרך, אורלי שלנו משתפת אותנו בנסיעת ההתנדבות שלה לטנזניה בחודש אוגוסט.

אורלי מספרת: " כמה מילים על ההתנדבות:

הצטרפתי למשלחת מתנדבים שיוצאת באוגוסט לטנזניה.

אנחנו נשהה שבועיים בבית ספר מקומי.

מטרת המשלחת היא לשפר את איכות החיים של הילדים.

העוני והדלות שם זה לא משהו שאנחנו מכירים למזלנו פה בארץ.

בחלק מהזמן נעביר מערכי שיעור והפעלות לתלמידים ובחלק מהזמן נעסוק בשיפוצים במבנים ובניית תשתית אגירת מי גשמים (אין בביה"ס מים זורמים).

אני לקחתי על עצמי את נושא העצמה הנשית.

במסגרת השיעורים נלמד את הבנות הבוגרות לתפור לעצמן פדים רב פעמיים ממגבות. (לנשים שם אין אמצעים לרכוש פדים רב או חד פעמיים, הן משתמשות בכל מה שנמצא - סמרטוטים, עיתונים, עלים וכד')

הבעיה שעלתה היא שלרוב הבנות שם אין אפילו תחתונים שעליהן יוכלו לשים את הפדים שיתפרו לעצמן. ולכן, אני מבקשת מבנות הקבוצה של מאירות שביל ישראל לתרום עבור קניית תחתונים.

לשמחתי הרבה ההיענות מדהימה.

הנשים שלנו מקבוצת מאירות שביל ישראל המדהימות תרמו 1800 שח!!!

בשבוע הבא אלך לקנות תחתונים, והכסף שיישאר יעבור כולו למשלחת כתרומה של קבוצת הנשים המדהימות של מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד"



מעורר השראה וכמובן מי שרוצה לתרום מוזמנת בקבוצה בלינק הבא: קפטן תחתונים, מאירות שביל ישראל לתרומה לחצי פה


מגיעות לגשר אריק, פוגשות את דורית ויעל שמחכות לנו בצד הדרך,

יורדות מהאוטובוס ומתחילות להתארגן למסלול הליכה קצר עוקף כינרת.

מזג אויר חמים. עדיין סביר, בשעות הבוקר בצפון הארץ.

מתחילות את המסלול במעגל פתיחה עם שאלה שדרשה תשובה קצת ארוכה, יותר ממילה אחת כפי ששילה לפעמים מבקשת.🤪

מאירות שביל ישראל מסלול 49 מעגל פתיחה בצפון הכינרת גשר אריק
מאירות שביל ישראל מסלול 49

מכיוון שהיו מס נשים חדשות (כמו בכל טיול), רציתי הפעם להתייחס איך כל אחת הגיעה, כי גילוי נאות, גם אני לא זכרתי 🤷 השאלה הייתה: מה שמך + איך הגעת/דרך מי?

וואו!! מה שגילינו מלא צחוקים, ו... החלטנו שנעשה עץ שרשור אשכולות אשכולות של מטיילות, מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד גלגולה של מטיילת. מרתק לשמוע כל אחת איך הגיעה לחוות את הקסם הזה.


מסיימות את המעגל והולכות בשביל עפר.

אנחנו בבקעת בית ציידא בצפון מזרחה של הכנרת. כמה מנחלי הגולן זורמים לכאן ונשפכים לאגם כמו מניפת מים, או דלתא. האדמה שבאזור פורייה מאד וחקלאות מנצלת אותה אז וגם היום.

הולכות עד בית הבק.

מאירות שביל ישראל מסלול 49  נשים מטיילות יחד בבית הבק
מאירות שביל ישראל בבית הבק

עד שאני הגעתי כי אני במאסף, רואה את שילה כבר טובלת במי הכנרת הצוננים או אולי נכון יותר - במי הלגונה שלצד הכנרת?

מה, כבר אפשר לקפוץ למים?? איזה כיף. מיד זורקת את התרמיל מעלי, חולצת את נעלי ההליכה, נכנסת למים ומתחילה ליבב. מה יש לי מתחת לרגליים? איכס...

ובעצם זה ממש לא איכס....

אז.. אני נושמת, מתגברת ונאחזת בדורית...וברגע שיכולתי אני שוחה. אח המחייה. תענוג צרוף.

נכון ש... רואים מי העזה להיכנס למים הצוננים ומי לא? 🤪

מאירות שביל ישראל מסלול 49 בבית הבק
מאירות שביל ישראל מסלול 49 בבית הבק

ליאורה מתלבטת אם להיכנס למים... תמיד קר לה...

מאירות שביל ישראל מסלול 49 בבית הבק
מאירות שביל ישראל מסלול 49 בבית הבק

אנחנו יוצאות מהמים ושילה מספרת על בית הבק שהיה שייך לכורדי בתקופה העות'מנית, ורוב אדמות בית ציידא היו שייכות לו.

שילה מספרת לנו את על בית הבק

אל אותו בק הגיעו 16 משפחות יהודיות שרצו להתיישב במקום ללא אגורה בכיסם, ולכן הציעו לבק שיחיו במקום כאריסיו. וכך היה למשך שנה.

הקדחת, התנאים הקשים, הניתוק מגדת הכנרת ממול המיושבת יותר, הכניעו את המשפחות והן נטשו את המקום.

היום יושבת במבנה אבני הבזלת הגדול משפחה עם עדר פרות.

אממ.. אנחנו מעלות תהיות.. מה עושה כאן משפחה היום? האם פלשה למקום? אם כן, אז גם אנחנו רוצות..😜

שילה מרגיעה ואומרת שלעדר המשפחה תפקיד חשוב מאוד באזור. וזו הסיבה שקיבלו אישור מהרט"ג לשבת כאן. מתחילים ניחושים מה תפקיד העדר? זרקנו כל מיני הצעות טובות, אבל לא את התשובה הנכונה: העדר כאן כדי לצמצם את גידול הקנים ולתת לצמחייה אחרת לצמוח.


ממשיכות ללכת בעוקף כינרת. בדרך צמחייה בגוונים צהבהבים וסגלגלים, הקיפודון. מתחיל להיות חם. מי שנכנסה וטבלה במים נעים לה יותר. מי שלא, פחות נעים לה.

ו... הפתעת מים נוספת. עוד כנרת? אז זהו שלא.

מגיעות אל שפת נחל המשושים שיורד מהגולן ומהווה חלק מנחלי בקעת בית ציידא.

וואוו איזה כייף.


מאירות שביל ישראל מסלול 49 נשים מטיילות יחד בשפת נחל משושים
מאירות שביל ישראל בשפת נחל משושים

אותי לא מעניין כלום, חולצת נעליים, הולכת יחפה בזהירות על הקוצים היבשים והשורפים, העיקר להיכנס למים.

מאירות שביל ישראל מסלול 49 נשים מטיילות יחד בשפת נחל משושים
מאירות שביל ישראל שוחות בשפת נחל משושים

וואוו.... לאט לאט רובנו נכנסות למים העמוקים ישר בשחיה. נהנות ממגע הקרירים, נקיים והצוננים. מברכת על הכינרת הזו, ודאגה סמויה מחלחלת לי בראש.... איך, איך אני אעלה בחזרה? תשובה אין.

ובינתיים שילה 'מושכת' אותנו לעבר איזה עץ ענק בתוך המים....

מאירות שביל ישראל מסלול 49 נשים מטיילות יחד בשפת נחל משושים
מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד בשפת נחל משושים

העלייה הייתה מצחיקה. אטה מאחורי עוזרת לי להעלות את התוסיק, אביטל לא הספיקה לצלם. רק תאמינו ותוכלו לדמיין...

מאירות שביל ישראל מסלול 49 נשים מטיילות יחד בשפת נחל משושים
מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד בשפת נחל משושים

יוצאות מהמים. ואני מכריזה: זהו! עוגת הגזר זמנה הגיע. שילה מכינה לנו תה + קפה ועוגת הגזר מתחסלת.


אחרי כל דבר טוב מגיע עוד יותר טוב. ממשיכות ללכת. חם. מתחיל לחלקנו להיות מתיש.

הולכות לאורך שביל עוקף כנרת בין מטעים עמוסי פירות - עשרות מנגו משתלשלים מהענפים, תלויים כמו קישוטי כריסמס על עץ והמוני ליצ'י בצבעים חום אדום כתום, עוד מעט בשלים לקטיפה.


מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד מסלול 49  בשביל עוקף כינרת
מאירות שביל ישראל בשביל עוקף כינרת

שילה אומרת לנו אוטוטו אנחנו מגיעות לאוטובוס, שם משאירות את התיקים + הטלפונים, נועלות נעלי מים ורק עם בקבוק מים ומקלות חוזרות למסלול מים בזאכי.

כולנו בשקיקה מצפות ורוצות זאת.

אז זהו . ש... תכניות לחוד ו... ?

כולנו הולכות בשביל החם ללא צל, ושואלות היכן האוטובוס?

מוסא לא יכול היה להיכנס בכביש הגישה לזאכי. אוטובוס גדול לא יכול לחצות את גשר האירי הצר והעמוק. שיפוע גדול וחד מדי.

מותשות מגיעות לאוטובוס וברור לשילה ולי שיש לחשב מסלול מחדש.


נוסעות על כביש 92 ושילה מחפשת מקום על שפת לגונת הכנרת כדי שנשרוץ שם בתוך המים. וכך היה.

שילה קולטת משהו. האוטובוס עוצר. רגע לפני שהיא יורדת מהאוטובוס לבדוק, היא אומרת לי: זה ייקח כמה דקות. והיא חוצה את הכביש.

אחרי מס דקות שילה חוזרת, ואומרת לכולן: קחו הכל הכל ואנחנו יורדות.

ראית פעם קבוצת נשים עוצרת את המכוניות בכביש 92? אז כנראה לא היית ברגע הנכון במקום הנכון🤪

בזהירות שילה עוצרת את התנועה לכיוון דרום, יעלה עוצרת את התנועה לכיוון צפון

וכולנו יחד חוצות את הכביש לעבר הצד המזרחי.

כולן עם התיקים כי לקחו הכל הכל. כולל הצידנית שהבאתי ששוקלת טונה. ליאורה, אטה ושולה, עוזרות לי לשאת את הצידנית. כל כמה דקות מישהי אחרת מתחלפת כדי לשאת יחד את הצידנית. ומה היה שם? אגלה בהמשך...


הירידה למים הייתה מאתגרת. לא הכי נוחה. ובעיקר חם. 37 מעלות. מוסא מדד :-) כולנו מתנחלות מתחת לאקליפטוסים. הבנות מתארגנות לרדת למים. טובה שלנו לוקחת מגבת על הכתף וכאילו שהיא יוצאת מחדר המלון לכיוון החוף הפרטי. אז.. זהו. חוף פרטי כן. חדר מלון לא. דרך חטטים כן. טובה ויתרה להיכנס למים. לדעתי החמיצה. נשארה בחוץ על החוף, ותכלס, היתה לצידי כשאני יושבת ופורסת את האבטיח ה ע נ ק הצונן והקר שהיה בצידנית. וגם צילמה😍.

מאירות שביל ישראל מסלול 49 בצפון הכינרת
מאירות שביל ישראל מסלול 49 בצפון הכינרת

אני מסיימת לחתוך את החצי אבטיח. ואני אדומה כמעט כמוהו מרוב שחם לי. בעוד אני מתארגנת לרדת למים, אני פוגשת מס בנות שעולות כי לא רוצות להיכנס למים😲 ובכל זאת רובנו טבלנו במים הנהדרים.


ההמלצה לרדת עם סנדלי מים כי הדרך מלאה בקוצים. הרחצה היתה במים בין שורשי העצים והענפים. השרקייה התחילה והגלים גם. היה פסטורלי, מהמם ו'חוף פרטי'.



אני יוצאת מהמים, והולכת לחתוך את החצי השני של האביטח ה ע נ ק . את שילה וליאורה אנחנו לא רואות לאורך זמן.. הן לא יוצאות מהמים! חחח כשסוף סוף הגיעו אני פותחת את בקבוק הקאווה. מרימות לחיים לרגל חתונה של בני רועי וזוגתו שיר.

אבטיח צונן קר ע נ ק + בקבוק קאווה ו... אז אני נזכרת ששכחתי להביא עוד תיק עם הבייגלה + כעכים של עבאדי .

מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד שותות קאווה בצפון הכינרת
מאירות שביל ישראל שותות קאווה בצפון הכינרת

האבטיח מתחסל. שותות את כל הקוואה והבייגלה + כעכים מתחסלים בהמשך באוטובוס בדרך הביתה. בסופו של יום טיול חם תמיד כיף למשהו מלוח.

שיכורות לא, רעבות לא, עייפות כן ומותשות ולו רק בגלל החום מחליטות להתקפל ולאוטובוס. עולות לכיוון הכביש. שוב עוצרות את התנועה בכביש 92 לכיוון דרום וצפון, חוצות במהירות ובזהירות כולנו יחד ועולות לאוטובוס הממוזג ומוסא לוקח אותנו הביתה.


עוד יום טיול כיף שכזה מגיע לסיומו.

ו.. הכי הכי חשוב: את הזאכי אנחנו נצלח בחודש ספטמבר טיול ראשון לעונה 6 יום שישי 10.9.21


וזה היה טיול שביל אחרון לעונה מאתגרת שכזו! לטייל יחד, לחוות חוויות, ולכתב את הפוסט הזה, וכל פוסט שהיה ועוד יהיה. תענוג צרוף לשחזר ולהיזכר. כל טיול והקסם שלו.


 

תודה לכן מטיילות יקרות ונתראה בקיץ בטיולים במתכונת טיול בג'ינס


טיול חודש יולי יום שישי 23.07.21 לגליל העליון אל בית ג'אן


 

תאריכים חדשים לטיולי שביל עונה 6:



 

עד שניפגש מוזמנת לשוטט ולטייל באתר :


אם חשקה נפשך לטייל איתנו ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה

בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 2018-2019 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 2017-2018 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 2016-2017 לחצי פה


קרדיט לאורלי שלנו הצלמת המקצועית וקרדיט לכל הבנות עם הצילומים המעלפים!

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comentários


בלוג החיים הטובים זו דרך חיים.png

היי שמי מאירה אור-לבן,
מאמנת אישית ועסקית לנשים,
יזמת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד,
מלווה נשים באמצע כל ענייני החיים.

בקצרה:
אני עוזרת לנשים איך להיות יותר מאושרות, נועזות, ובביטוי עצמי מלא
 על ידי מציאת: 
עבודה/עיסוק שהן אוהבות לעסוק בו וגאות בעצמן,
תחביב שמסב להן אושר לטווח ארוך
פנאי רציני – הפורמולה לחיים בריאים ורגועים


 

החזון של הבלוג החיים הטובים זו דרך חיים
נועד לעורר השראה, מוטיבציה, שירות לציבור, לחלוק עם הקוראת חוויות, ושפה מאפשרת ומקדמת. שהכל אפשרי! 
אני חולקת סיפורים אישיים שלי, את החוויות שלי, ואת אורך חיי.

החזון של קבוצת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד:
לצאת לשביל עם חבורת נשים זו חוויה מדהימה!
האנרגיות, מצב הרוח, האוכל, הכנת הקפה בשטח, התמיכה, ההקשבה, עידוד והרבה אומץ!
לקום מהספה, מאזור הנוחות שלנו, השכם בבוקר, בחום, בקור, בגשם ובחושך, כדי לטייל בשביל ישראל זו חוויה מאתגרת, הנאה צרופה וכיף גדול!
 
בלוג מאירות שביל ישראל נולד כשהתעורר אצלי הצורך, הכמיהה והתשוקה לשתף ולשחזר את החוויה.

מעבר לסיכום המסלול והצילומים המרהיבים של נופים ופריחה, ותיעוד איך אנחנו מתבוססות בבוץ,

או מטפסות עם רגליים פסוקות על הבולדרים, הדבר שהכי חשוב לי ומרגש אותי זה לכתב את טיול החודש.

כל הפוסטים

bottom of page