מאירות שביל ישראל במכתש רמון מסלול 45
אז.... אחרי שביטלו לנו את הטיולים בגלל הסגרים, סוף סוף יש 'אישור' לטייל. אמרנו ניסע צפונה. אבל, השמים לא הפסיקו להוריד גשם, ממטולה ועד באר שבע.
משנות כיוון. במקום צפונה, נוסעות דרומה אל מכתש רמון. 25 נשים קמות השכם בבוקר למרות תחזית מזג אוויר החורפי והסערה המשתוללת ויוצאות לטייל בשבילי ארץ ישראל היפה בהדרכתה של שילה שלנו.
לאט לאט השמיים האפורים מתחלפים לכחולים עם שמש מסנוורת.
אחרי נסיעה ארוכה הכוללת הפסקת קפה בדבירה אנחנו סוף סוף מגיעות.
יורדות מהאוטובוס, נושמות את אוויר הנגב, מתארגנות עם התיקים ומקלות הליכה, לובשות את כל שכבות הבגדים, כולל כובעים חמים
ומתחילות ללכת את המסלול. עד ל- מעגל הפתיחה.
במעגל הפתיחה שילה כהרגלה שואלת שאלה, והפעם מכיוון אחר: כל אחת מתבקשת לספר במשפט אחד מהו מקצועה.
ההפתעה וההנאה הייתה גדולה. ראשית, מסתבר שאנחנו מטיילות כבר כ- 5 שנים יחד, ולא תמיד יודעות במה השנייה עוסקת. כי בטיולים כולנו עוסקות בחוויה המשותפת ופחות עולה השאלה: 'במה עוסקת' = ככה זה בטיולי נשים. 🤩
רופאה מרדימה, מנתחת מערכות, עורכת דין, עורכת תוכן, הפקת אירועים, קלינאית תקשורת, בעלת משתלת צמחים לסיטונאים, מחשבים ומנהלת פרויקטים באמדוקס, עיצוב אדריכלי ועיצוב פנים, גרפיקה ממחושבת בעולם האופנה, בעלת חנות לווילונות אקסקלוסיביים, מעצבת מטבחים, רוקחת ומורה להוראה מתקנת, צלמת ומבשלת אוכל טבעוני, מנהלת חשבונות באלביט מערכות וסטייליסטית אישית, מורה לאנגלית, ועוד....
וואוו איזה מגוון מעלף.
יאללה, שילה אומרת לנו ומתארגנת להמשיך את המסלול ולא לפני שחלקנו מתחילות לקלף שכבה אחת מהבגדים וכובע הצמר שלי כבר עמוק בתרמיל.
אנחנו הולכות לאורך דרך עפר, מימין ומשמאל אנחנו מזהות את האבנים מהן הפיקו גבס בעבר.
שילה מספרת לנו ש... פעם, בשנות ה 60, כ"כ התלהבו מעושר המרבצים לחציבה במכתשים, שכרו וחצבו וכרו וחצבו ללא הפסק. מזל שתודעת הקיימות נכנסה לארץ, ובשנות ה 2000 החלו לשקם את המחצבות.
ואז,
פתאום טובה שואלת - אז איפה המכתש? 🤓
מה שלא רואים מכאן, לא מבינים משם..
אנחנו בתוכו ממש, שילה עונה. גם אם מסביבנו גבעות. המכתש הוא לא רק מישור ענק, יש בו גם גבעות גבס וגיר ואפילו בזלת, וכל אחד מוסיף את הגוונים שלו.
השמים בצבע כחול עמוק, ואנחנו בחגיגת צבעים מרהיבה, הפותחת את כל החושים. רוח קלה מלווה אותנו, חלקנו כבר עם שרוול קצר. וחלקנו עדיין עם צעיפים. ככה זה נשים.
עושות אתנחתא רגע לפני הטיפוס על הקיר הדרומי של המכתש, ושילה מסבה את תשומת ליבנו: שימו לב איך הקיר הצפוני שלו הוא מצוק גבוה וארוך ורציף לעומת הקיר הדרומי שנחלק לקטעים קטעים. גם השבר הסורי אפריקאי וגם אחד מחמשת שברי הרוחב בנגב דאגו לשבור את רצף הקיר הדרומי.
בעודנו יושבות מול הנוף המפעים על כל צבעיו וגווניו שילה שואלת: איך אומרים מכתש באנגלית?
הבנות עונות Crater. אז זהו שלא! Crater זה בור שנוצר בהרי געש או ממטאוריטים. מכתש רמון, כמו עוד 4 מכתשים בארץ (הקטן, הגדול/ירוחם ושניים על הר עריף) אלו מכתשים שנוצרו במשך מיליוני שנים בתהליכים גיאולוגיים. וכאלו, שבתחתיתם חומר רך (כמו אבן חול) ומעליהם חומרים קשים יותר (כמו גיר) יש רק בארץ שלנו💪
מתחילות לטפס את הקיר הדרומי של המכתש שכמותו יש רק לנו, ולא סתם מכתש, אלא המכתש הגדול במכתשי הארץ!
וואו!! איזה אלופות! כולן עולות אט אט בשביל הצר העולה בתלילות למעלה.
שורה ארוכה של בנות מטפסות, עוצרות לנשום, לא שוכחות ומזכירות אחת לשנייה להביט לעבר הנוף וליהנות! להינות מהרגע, להיות נוכחת כאן ועכשיו! כך כולן ממשיכות עד לקצה העלייה ומגיעות למעלה.
ואני? עם פחד הגבהים שלי. אני עולה בשקט. שריינתי את יעל מאחורי. ולא. לא יכולה להסתכל על הנוף המרהיב הזה בעודי עולה. מידי פעם אני שואלת, יעלי את אחריי? כן? לוודא שהיא 'קיר' מאחוריי גבי. יעל עונה. כן כן אני פה לידך. צריכה עזרה? לא. אני עונה. חשוב לי שרק תהיי מאחורי קרובה אליי.
מרימה טיפה את הראש למעלה לעבר סוף העלייה. אחורה לעבר יעל אינני מסוגלת. אני רואה איי שם בקצה למעלה את שילה והבנות שהגיעו.
ממשיכה לאט לאט בגבורה. עולה למעלה וליאורה מחכה שם להנציח את הרגע. מנסה לנשום. מתיישבת ולאט לאט גומעת את היופי וההרגשה על קצה העולם.
360 מעלות של נוף מדברי מדהים. מצפון המכתש, מדרום שמורת הר הנגב, ממערב המשך קיר המכתש והמזרח נפתח לנו עד הרי אדום. מציירים את צילם שהגיעו על קרקעיתו.
מתיישבות כולן על 'קצה העולם' פעורות פה מול השקט והמרחב הענק שלמעט בליטות קטנות בצפון (מצפה רמון) ובסיס צבאי קטן בדרום - הכל מדבר פראי פותח ומרגיע את הנשמה.
לא רוצות לזוז משם!! למה? בשביל מה? 😜
טוב... נו.
מתחילות לרדת... ופתאום רונית צועקת מאירה, 'הדגל'! חייבים תמונה עם הדגל. שילה חוזרת ו.. אחד הבחורים שפוגשות על 'קצה העולם' עושה לנו book לפי ההנחיות של אורלי
אין ברירה.
מתחילות לרדת לאט לאט ובזהירות. שביל צר וקצת דרדרת, וגם סלעים לטפס, מדרגות סלע לרדת מהן, ממש כמו שיניים חתוכות ושבורות כמו סכינים, לא סתם קוראים לו שן רמון. 😖
חידודים חידודים של סלעים כהים, מגמה שהתקשתה, כך נוצר שן רמון.
ירידה תלולה, מפחידה, תחושה שאנחנו תלויות בין שמיים וארץ. מהמם מקסים מרהיב ומפחיד.
אני במאסף ואיתי קומץ בנות היורדות את הירידה ברובה על התחת וזה אומר ש.... דוקר, כואב ו.. כן המכנסיים OMG
מיכל המלכה נחלצת לעזרתנו ואנחנו עושות פיפי במכנסיים מרוב צחוקים.
קבוצה גדולה של בנות מחכה למטה, ( סליחה אם חיכיתן זמן רב ...) ואתן יודעות למה, למה אנחנו צוחקות עד לב השמיים? כי עשינו (כמעט) פיפי במכנסיים
מגיעות סוף סוף למטה, ומסתבר ש... עוד בנות ירדו על התחת וחוררו את המכנסיים.
שואלות בדאגה. יש עוד ירידות? אין שילה עונה. אנחת רווחה.
מה שיש זה מספר נשים בלבן וגם בסגול 😍
ממשיכות ללכת על רקע גוונים נוספים של חום ולבן. לעיתים השביל מתקרב לנחל נקרות הרחב ולעיתים מתרחק ממנו. אנחנו עוצרות רגע לצמצם פערים, מתיישבות על האדמה ומוציאות משהו לכרסם ולאכול. אנחנו עייפות. הרגליים כבדות. תמיד עולה השאלה: מה עדיף ירידה או עלייה? שאלת השאלות 🤣 שילה מעודדת, בואו נתקדם, אנחנו לקראת הסוף ממש. קוראת למיכל ושולחת אותה לפנינו לכיוון האוטובוס, כי יש הפתעה!
אנחנו ממשיכות, יודעות שעוד מעט נוכל לחלוץ את נעלי ההליכה ואולי כבר המרק יהיה חם, רואות מרחוק את האוטובוס שלנו, ויחד עם זה מתגלה מול עיננו, הפתעה:
קיר מלא שבלולים, או בייגלך מאבן. הגענו לקיר האמוניטים
קיר האמוניטים - בעל חיים ימי טורף עם זרועות כמו דיונון בעזרתן שחה וטרף בתקופה של 250 מיליון שנה אחורה עד 65 מיליון.
אמוניט זה בעל החיים ימי טורף המתחיל את בניית השבלול בתא הראשון, עובר לעוד תא ולעוד תא וכך בונה לעצמו את הקונכייה. תוך כדי הבניה של הקונכייה הוא יוצר בעל צינור דק שמלא בגז. כך, כשהוא בולע מים, עולה משקלו והוא שוקע, ואם הוא רוצה לעלות קרוב אל פני המים הוא יפלוט את המים שבלע.
וכשהוא מתקדם קדימה הוא זורק את הגז אחורה ומתקדם כמו טורפדו.
האמוניטים נעלמו בבת אחת יחד עם הדינוזאורים לפני כ 60 מיליון שנה. והאזור שלנו שהיה אז מוצף בים, החל להתייבש.
כשהים מתחיל להתייבש, האמוניטים החלו להתכווץ אחד לקראת השני בחיפוש אחר המים, עד שמתו חבוקים יחדיו.
השכבות האלו מתחילות להתקמט והגיר הקשה, השכבה העליונה הופכת להם לבית קברות.
השעה כבר 17:00, היום מתחיל לרדת. עלי שולח הודעות לשילה בוואטסאפ 'מה קורה'? היכן אתן?
מיכל המלכה כבר מחכה לנו ליד האוטובוס ומחממת את המרק שהכינותי מרק כתום מעלף. לפנק. לפנק לפנק.
שולחן פתוח מלא בכל טוב. קרוטונים+ שקדי מרק, עוגת גבינה של זהבה, מאפינס של מיכל גוטמן, מאפינס טבעוניים של אורלי הצלמת והמבשלת, עוגיות, וגם עוגת גזר שלא נגעו בה... כי את הראשונה חיסלו בהפסקת תה/קפה בשביל.
אכלנו, שבענו, היה טעים וכמובן מתכונים בדרך. חלק מהבנות ישבו באוטובוס להתחמם, היו עייפות ומרוצות. עלי הנהג התפלל ובשעה 18:00 יצאנו לדרך הביתה.
עוד טיול קסום בחברה משובחת ובהדרכתה של ה- מדריכה הגיע לסיומו.
מתכונים של מאירות השביל:
מרק כתום של מאירה:
החומרים:
בטטה
דלעת
בצל
שום
גזר
שורש סלרי+ עלי סלרי עדשים כתומות מלח, פלפל שחור, כמון, פפריקה חריפה, פפריקה מתוקה + אגוז מוסקט ( בסוף)
הוראות הכנה: לטגן קלות את הבצל + השום, להוסיף את הירקות הנ"ל. בישלתי לחוד את העדשים הכתומות כדי שכל הקצף יצא, הוספתי למרק + עלי הסלרי , כשהכל רך טחנתי הכל ותיבלתי.
בתיאבון!
עוגיות טבעוניות של אורלי = מאפינס שוקולד בננה (9-12 חתיכות)
רטובים:
1/2 כוס חלב שקדים / סויה
1 כף חומץ
4 בננות מעוכות למחית חלקה (כמה שפחות גושים)
1 כפית תמצית וניל
1/4 כוס שמן זית (או שמן בישול רגיל)
1/2 כוס סוכר חום
יבשים:
2 וחצי כוסות קמח כוסמין מלא
1 וחצי כפיות אבקת אפייה
תוספות
1/2 כוס שוקולד צ׳יפס
קישוטים:
50 גרם שוקולד מריר חתוך גס
הוראות הכנה
בקערה לערבב חלב וחומץ להניח בצד 3 דקות
להוסיף את כל שאר המרכיבים הרטובים ולערבב טוב
לקערה נוספת לנפות קמח כוסמין
להוסיף אבקת אפייה ולערבב
להעביר תערובת יבשה לרטובה בשלוש נגלות
(אם התערובת ממש ממש בצקית להוסיף מעט חלב ושמן ולערבב)
להוסיף שוקולד צ׳יפס ולערבב
אפייה:
להדליק תנור על 170 מעלות
להעביר את הבלילה לגומות מאפינס משומנת היטב
לקשט כל מאפינס בשוקולד שבור
לאפות 30-35 דקות עד שקיסם יוצא נקי
לקרר כמה דקות בתבנית ואז לחלץ בעדינות ולקרר לחלוטין
(או לאכול חם, חיים רק פעם אחת… 🙂 )
קישור למתכון: לחצי פה
לידיעתכן אורלי התחילה לבשל בריא לי הטבעי - המטבח של אורלי
עוגת גבינה של זהבה:
תודה לכן מטיילות היה נהדר ונתראה בטיול הבא!
טיול הבא יום שישי 12.03.2021 מגיעות לגליל המזרחי, כוכב בירדן, נחל בארה, ונחל תבור sold out
עד שניפגש מוזמנת לשוטט ולטייל באתר : אם חשקה נפשך לטייל איתנו ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה לצפייה בגלריה עונה 2018-2019 לחצי פה לצפייה בגלריה עונה 2017-2018 לחצי פה לצפייה בגלריה עונה 2016-2017 לחצי פה
קרדיט לאורלי שלנו הצלמת המקצועית וקרדיט לכל הבנות עם הצילומים המעלפים!
