17 בנוב׳ 2020

מאירות שביל ישראל מסלול 41 - המוחרקה ונחל רקפת

נשים מטיילות יחד בשבילי ישראל עם תרמיל ומקל קמות השכם בבוקר, קובעות נקודת מפגש לאלו המגיעות ממרכז הארץ, ולאלו המגיעות מהצפון, שיירה של 14 מכוניות מתקבצות יחד ו... מתחילות את הטיול.

מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד מסלול 41 — מאירות שביל ישראל במעגל הכרות תחילת מסלול במוחרקה

מתחילות בסיבוב קטן מאחורי המוחרקה לתצפית נ ה ד ר ת . ומה שראינו היה ערפל גדול😬.

מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד במוחרקה — מאירות שביל ישראל במוחרקה

עבור שילה זו הייתה הזדמנות נהדרת לספר לנו כל מה שתרצה.... על מה שאנחנו לא רואות 🤣.

סיפרה על עמק זבולון שמתחתינו, ועל כך שביום בהיר אפשר לראות את התבור ואזור הקריות והרי נצרת ואפילו את החרמון.

הנהנו בהסכמה ואז שמענו את סיפור מנזר המוחרקה, מנזר המוקדש למלחמתו של אליהו הנביא בעובדי האלילים,

בנימין מטודלה

הוא אחד מחוקרי הארצות של ימי הביניים: הנוסע בנימין מטודלה. איך אדם יוצא מביתו בספרד ובמשך שמונה שנים, עובר מארץ לארץ, לא פוסח על ערים כמו רומא וקונסטנטינופול, מגיע לארץ וממשיך דרך בגדד לפרס, חצי האי ערב, מצרים וחזרה לביתו. והוא לא סתם נודד. הוא חוקר ומשוחח עם אנשים, מבקר בשווקים ומגלה תרבויות שונות ואת הכל מעלה על הכתב. והכל - לפני כ 800 שנה, במאה ה 12. ספרו 'מסעות בנימין' הופך עם השנים להיות מסמך חשוב להבנת הגיאוגרפיה והאתנוגרפיה במקומות בהם ביקר.

מטודלה שהה בארץ יותר זמן ממקומות האחרים, וגם לכרמל הגיע וסיפר שראה כאן על ראש הכרמל מזבח לאליהו. ועל שום מה המזבח?

הנוצרים רואים באליהו סוג של גלגול של יוחנן המטביל. וכך קם מסדר הכרמליתים

הגיע לכרמל, מיהר לקנות שטח (שהכנסייה היוונית אורתודוכסית לא תקדים אותם) ובנו מנזר שמשמר את סיפור אליהו, אש אלוהים ועובדי הבעל.

היום במקום פסל של אליהו הלוחם, הוא מניף חרב ורגלו דורכת על ראש כרות.

לא יכולנו להיכנס, כי זמן קורונה. ממשיכות ללכת בתוך החורש, וגם בקרחות היער, הולכות ונהנות מהאוויר הטוב.

אני מרגישה את השמש טופחת על ראשי, הכושר לא בשמיים, ו.. וואלה.. חם.

אנחנו עוצרות לאכול את פירות העוזרר שכבר הצהיבו, ובכל זאת היו מתוקים להפליא. אחרי עלייה קטנה הגענו לחורבת כרך.

מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד מסלול 41 בנחל רקפת — מאירות שביל ישראל בחורבת כרך

ראינו אבן ענקית ששימשה כנראה למתקן חקלאי, ראינו אתר חציבה ומשטחי גת ואפילו מערת קבורה. מסתבר ש.. חיו כאן על הכרמל עוד הרבה זמן לפנינו.🤒

חלקנו הלכו לשמוע את ההסברים של שילה וחלקנו (כמוני) המשיכו לשבת בצל. הטיול הזה הייתי גם עייפה, מאושרת, מרוגשת, ובעיקר מוקירה תודה.

תודה לכל המטיילות החדשות ולוותיקות ותודה גם כי אני סבתוש חדשה. 🍼👐

מאירה אור-לבן סבתוש חדשה נכדתי בכורתי יובל

אנו קמות וממשיכות בשביל המוריד אותנו לנחל רקפת. בחלק הראשון אנחנו הולכות מעל הנחל היבש בחורש נעים ומוצל.

רגע לפני שאנחנו ממשיכות לחלק המאתגר יותר של הנחל, עושות הפסקת מנוחה קצרה, ושילה מספרת לוותיקות וגם למטיילות החדשות על השבילים וסימונם.

קמות וממשיכות לחלקו השני של הנחל ההופך למאתגר קלות, עם מפלונים יבשים אותם אנחנו יורדות בזהירות.

פתאום נוצר 'פקק' ומכיוון שאני תמיד במאסף, בליווי הצמוד של מיכל, לא הבנתי מהי הסיבה ל 'פקק'. ליאורה צועקת מאירה לחכות לך? לאט לאט אני מתקרבת, ומבינה את פשר השאלה... אני עם הפחד גבהים שלי - שבהחלט מתמודדת ומתגברת 💪 רואה את הצוק + היתדות ואת המטיילות שכבר ירדו למטה....

כולן אלופות אחת אחת🏆

האמת? מלמעלה זה נראה הרבה יותר מפחיד ממה שזה. וכמו בכל פוביה- לשכל, ולהגיון אין מקום.

חטפתי מגרנה, וזוכרת שצריך לנשום. אני נושמת. מיכל, שילה והחברות לשביל תומכות בי.

לאט לאט אני מתקרבת לקצה, נושמת, שוקלת את צעדיי ובהנחיה של שילה מורידה רגל ועוד רגל .. ו.... עוד מס שלבים, אוחזת ביתדות ו- הופ כמעט ואני מגיעה למטה עם חיוך ניצחון.

מיכל לא מפספסת צילום תיעוד הכולל חיוך מאוזן לאוזן עד כדי סחרחורת....

ואת צחוקה המתגלגל של טובה - כי לדבריה הייתי לבנה לגמרי

אחרי מעבר שכזה, עשינו אתנחתא לפני העלייה ואותי תפסו על חם עם נמנום קל...

לפני העלייה שילה מזכירה לנו איך לעלות בקלות: לסנכרן בין הצעדים לנשימות, צעדים מדודים וקבועים, לנשוף לשאוף לנשוף ולשאוף עם אותו קצב. ו.. לא לדבר. מאתגר לחלק מאתנו 😜