מה למדתי (על עצמי) כשנתקעתי במעלית
כהרגלי בבוקר שישי בריצה קלילה אני מגיעה שמחה ומחייכת למיוגה, מחליקה את הצ'יפ לשיעור המיוחל... ו.. רצה למעלית!!!! לוחצת על לחצן הקומה 2 ו.. בום!!! חושך מצריים!! המעלית נעצרת,הפסקת חשמל ואני לבדי בתוכה! בשעה 11:00 תכננתי בוקר של צילומים ( על זה עוד אספר בהמשך!) פגישה חשובה שנקבעה מזמן כן, לא, אספיק, לא אספיק ... לפילאטיס ...
החלטתי: אספיק! חסל תירוצים! מלאת גאווה:💪 הולכת לפילאטיס!!
מתקתקת את שאריות הסידורים בבוקר, דוחסת כמה שיותר ו10 ד' לפני השעה 8:00 מניעה את הרכב, ואומרת לעצמי: אני מאחרת ב 5 ד' זו עובדה! אז.. אין צורך להיות בלחץ העיקר שבחרתי פילאטיס
אז.. ש.. זהו.. לא הגעתי לפילאטיס ובמקום זה מצאתי את עצמי בתוך מעלית חשוכה תקועה בגלל הפסקת חשמל. חושך מוחלט! התחלתי לצרוח, לרעוד, לחפש את הטלפון הנייד שכבר היה עמוק בתיק כי רציתי להיות מוכנה לשיעור
הידיים רועדות חושך, דפיקות לב תחושה שאני לבד בעולם ו... זהו!!!
סוף סוף מוצאת את הטלפון הנייד שלי יש אלומת אור קטנה💡 ו... מתחילה ליילל ולבכות😭 אני לא מאמינה שזה קורה לי למה זה קורה לי? בסך הכל רציתי פילאטיס
אוי, כמה מסכנה הייתי ולא רציתי להפסיק עם זה
שמעתי קול של בחורה מקסימה מנסה להרגיע אותי ואומרת לי : כבר יוציאו אותך, הלכו לעזור לך מבקשת ממני: ספרי על עצמך שואלת אותי : בת כמה את? ואני? לרגע מתעשתת ואומרת: אני גדולה מימך... בבקשה תוציאי אותי מפה.. פליז... ומתחילה ליילל שוב איך ולמה זה קרה לי?😬
כל כך התנגדתי לסיטואציה, כל כך כעסתי על עצמי = למה לא רצתי במדרגות לשיעור והאמת? פחדתי פחד מוות ממה?!? ככה הרגשתי! רציתי להישאר הילדה הקטנה לא בא לי לגדול ולהיות 'קול' לא בא לי להיות אמיצה לא בא לי להתגבר ולהיות הגיונית לא בא לי לשמוע סיפורים של הבחורה המדהימה שעמדה בקומה 2 ואומרת לי: אני אתך!! לא עוזבת אותך עד שיוציאו אותך מפה. ניקה סיפרה לי (זה שמה ) על שתי הארנבות שלה,🐇🐇 ועל שבעת הקעקועים שלה, ועל הלימודי מחשב שהיא לומדת, ועל החבר שלה שכרגע בחו"ל, ועל התכניות לעבור לגור יחד ועל זה שהיא מציירת ציורים במיוחד כשיש לה מצב רוח 'כבד' וכל זה למדתי כשהייתי תקועה במעלית
כשהגיעו אנשי מכבי האש להצילני🚒 הכבאי רואה אותי ואומר לי: את מצחיקה אותי למה? אני שואלת כי את מתנהגת כמו ילדה!
נכון!! פה אני ילדה! אני עונה לו
אז.. מה עוד למדתי? שנהניתי להיות ילדה מפוחדת ומבועתת לא בחרתי בסיטואציה, אבל בחרתי איך להתנהג בסיטואציה, למדתי ש... היום במבט לאחור אני מספרת כמה 'איומה הייתי' כי צרחתי ופחדתי והייתי בפאניקה.
עד שהגיע טכנאי המעליות ואמר לי שכדי להוציאני שוב צריך לסגור את הדלות רק ל 2 ד' שוב החושך המוחלט ירד עליי ואני לבדי סומכת עליהם שהפעם זה רק לרגע קל ואני בחוץ! לאחר 50 ד' במעלית תקועה במקום בשיעור פילאטיס
ו.. למדתי ש... אני שמחה שהחוויה הזו מאחורי! חוויתי חוויה להיות תקועה לבד במעלית!! אני גרה בקומה 6 אני עולה במעלית, ולמדתי ש: אני זו ששולטת בהמצאות הפחדים שלי: המעלית תיתקע כש.. תיתקע ללא שום קשר לתכניות שלנו, ללא שום קשר להתנהגות שלנו, ממשיכה לעלות במעלית לדירתי בקומה 6 וכשמגיעה למקומות חדשים ולא מוכרים והיה ומסתננת 'דאגה', או חרדה, אני לא נלחמת אלא, 'רוקדת' עם זה ובוחרת בדרך ספורטיבית להרוויח דקות של כושר ועולה ברגל.. מגיעה ללא אוויר 😊 מתרכזת במדרגות שעליתי ולא בפחדים שנמצאים איי שם במעלית ההיא.....
ו..למדתי ש... בפעם הבאה כשזה יקרה, אגיד לאותה ילדה: 'זה כבר קרה לי ...'
באהבה, מאירה או-לבן 054-4765436
