מאירות שביל ישראל בנחל צאלים תחתון מסלול 73 פעמיים
החורף בארצנו קצר מאוד, וחשוב לנצל את מזג האוויר הנעים כדי לטייל בדרום הארץ.
שילה מציעה מסלול אתגרי וכייפי משו משו.🤓נחל צאלים תחתון. מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד, אלופות אחת אחת יוצאות לטייל לאחד ה-מסלולים היפים.
אני לא יוצאת, כי עדיין מתאוששת ממחלת הנשיקה שחליתי בקיץ,
וזה לא מונע ממני לקום השכם בבוקר ללוות את הבנות לאוטובוס בכפר סבא, שבוע אחר שבוע עם מרק טעים ומנחם + עוגת גזר + הדגל שנמצא בתרמיל של שילה שלנו.
06:00 בבוקר עדיין חושך בחוץ, כולן מגיעות בזמן.
בשישי הראשון שכחתי לצלם אותנו באוטובוס ובשישי שלאחריו זכרתי....
אוספות את שאר הבנות בראשון לציון ונוסעות לכיוון ים המלח דרך ערד. לאט לאט היום עולה והשמש זורחת.
קצת אחרי מצדה, האוטובוס פונה לעבר חניון צאלים, ושם אנחנו רואות מס אוהלים פזורים ואנשים מסתובבים בין האוהלים. יורדות מהאוטובוס, מתארגנות עם התרמיל, מקלות וכל השאר ויוצאות לדרך.
יש מס אפשרויות ללכת את השביל:
1.ללכת לאורך הנחל, ואז ללכת הלוך ושוב. 2. ללכת בשבילים שלוקחים אותנו בעיקר על גדות הנחל ובחזור הולכים לאורך הנחל.
שילה כמובן בוחרת באפשרות 2 שהיא המעניינת יותר.👌
מתחילות לעלות בעלייה קצרה אל הגדה הצפונית של צאלים, והולכות לאורך השביל שחושף לפנינו את המצוקים הרכים של הנחל.
הבנות מתחילות להתקלף ולהוריד את שכבות הבגדים. מאיה מככבת😜
השביל הופך לדרך עפר המורידה אותנו אל הנחל, אל הגבים הראשונים, ואנחנו מגיעות אל 'גב הבית': משטח של סלע חרוץ כמעה המשתרע ליד הגב,
ושם אנחנו עוצרות למעגל פתיחת מסלול.
השאלה ששילה שואלת (בשני הטיולים) : 'מתי טיילתן בפעם האחרונה, מאז תחילת המלחמה'?
התשובות מגוונת מאוד😇 כמו תמיד.
אם לא נחשיב את אלו שהיו בחו"ל והתקשו למצוא כרטיסים חזרה לארץ, רוב הבנות לא הרחיקו לכת, ולרובן הטיול לדרום, זו הנסיעה הארוכה הראשונה מאז אותה שבת ארורה.
קסם שכזה יש בטיולים וסוף סוף מאפשרות לעצמן לצאת להתאוורר קצת
מסיימות את המעגל וממשיכות מס דקות בנחל ו... מתחילות לטפס על הגדה הדרומית.
וואו. רק מלצפות בתמונות אני לא נושמת😆
חתיכת טיפוסון. זו עליה מכובדת! תלולה ממש!
מדי פעם הבנות עוצרות, כל אחת בזמנה, לשאוף ולקחת אוויר ולזכור להביט אל נוף הנחל המדברי והרב גוני.
סוף סוף מגיעות למעלה, מתיישבות, כדי להחזיר את הנשימה.
בעודנו נחות, אנחנו רואות את 3 השכבות של הגדה הצפונית שמולנו:
-את המצוק העליון והסלעי,
-את השכבה האמצעית שהיא כמו מדרון חול,
-ואת השכבה התחתונה, עוד סוג של מצוק, הפעם מסלע מעורב.
לכל שכבה יש את הגוון שלה ואת המרקם שלה.
מאזנות את הנשימה ו.. קדימה אנחנו ממשיכות ופונות לרגע לעבר נחל ענבה. ארבעה חבר'ה צעירים יושבים להם ומעשנים ג'וינט גדול בנחת. הם כבר בסיום המסלול, ואנחנו בהרגשה שרק התחלנו.
קצת דרומית מאיתנו בערוץ נחל ענבה שנשפך לנחל צאלים, אנחנו רואות את ענפי הקנה וצמרות דקלים מגיחות בהפתעה. שם עין ענבה. אנחנו לא הולכות לשם, אלא חוזרות וממשיכות במסלול שהולך על הגדה הדרומית של נחל צאלים.
עוצרות כדי להסתובב ולראות את הלשון של ים המלח שכבר לא נראית לשון.
אז מה אנחנו רואות?
את האדמה הכהה יותר של ים המלח שהתייבש ואחריה תלוליות בהירות שהן לשון ים המלח.
ממשיכות ללכת בשביל היורד לנחל, ושילה עוצרת ומראה לנו שני פרחים סגורים אפורים יבשים וקטנטנים ומבקשת מאחת מאיתנו להכניס פרח אחד לפה, להשקות אותו עם הרוק ולא להתקמצן.
כעבור כמה רגעים הפרח יוצא מהפה, והוא פתוח!
הנה עוד חכמה של הטבע, שילה מסבירה:
'כוכב המדבר הקטן הזה, מחכה לו בנחת במדבר החם עד לרגע שבו יבוא שטפון. כשזה מגיע, הוא פותח את עצמו ומפזר את זרעיו. כשהשיטפון חולף, הוא סוגר שוב את עליו'.
אנחנו רואות את הנחל מלא בבולדרים כמו כמה ענקים שיחקו בגוגואים גדולים וגלגלו סלעי ענק לנחל.
אחת מהבנות מבקשת לעצור רגע, לשרוך את השרוכים שכל הזמן נפתחים לה, ואז אנחנו נזכרות שבטיול הקודם ורד האלופה לימדה אותנו שריכת שרוכים חדשה, כזו 'שבחיים לא תפתח':
ורד מסבירה:
'את הקשר הראשון הפשוט עושים פעמיים, ואז יוצרים שתי לולאות, ומשחילים לולאה אחת פעמיים ברצף לתוך הלולאה השנייה, וזהו. ו.. באמת לא נפתחים השרוכים' ‼️
ואורלי לנדאו היא התלמידה המצטיינת!
אנחנו ממשיכות ללכת ויורדות לנחל לחלק ה- קניוני היפה והמרהיב.
ושם הולכות את השביל העליון ועולות לעבר עין נמר.
מגיעות לבריכת גב בצמוד לסלע ענק שממנו בוקעים צלילי מים זורמים, למרגלות המעיין. אנחנו מתיישבות להפסקת אוכל עם עוגת הגזר המושלמת של מאירה ועם תה צמחים מהביל ששילה רוקחת במקום.
מסיימות את ההפסקה ומס בנות אמיצות עם שילה נכנסות פנימה אל המים הקרים ומחפשות את מקור פכפוכי המים - מפל קטנטן נשפך לו מאחורי הסלע וממלא את הבריכה.
זוג מטיילים נוסף מתיישב לידנו, ולא עוברות מס דקות ומסתבר שהם מראשון לציון, ושהם למדו עם דגנית ואורית באותו תיכון.. 🤓
חח, לא משנה כמה הדמוגרפיה בארץ תעלה, עדיין מוצאים מכרים סתם כך על הדרך. תענוג!
מנקודה זו אנחנו מתחילות לחזור חזרה, והולכות באפיק הנחל שמשנה צורה.
ואז, שילה אומרת:
בנות, עכשיו הגענו לחלק הכייפי של המסלול. הנחל הופך למעוק צר ואנחנו צריכות ללכת בגבים מלאי מים!💦 איזה כיף!! זה הזמן להחליף נעליים לזוג אחר שיירטב במים שבגבים.
רוב הבנות מתחילות להתארגן למעט כמה בנות שקור המים לא עושה להן את זה.
אתן, אומרת שילה, תלכנה מעלינו, קרוב לשביל שהלכנו בו קודם, תראו אותנו מלמעלה ותוכלו גם לצלם אותנו.🤩
הבנות נכנסות לאפיק הצר. על ההתחלה ישר לתוך גב מים.
רובינו כבר הרטבנו בו את רגלינו, חוץ מאביבה ג'וניור שמחליטה לדחות את קץ הרגליים היבשות ומצליחה לדלג מעל.
ממשיכות ו...עוד גב ועוד.. ו... מגיעות לגב המגלשה!
שילה מסבירה איך להתגלש בבטחה:
את החלק הראשון אנחנו מחליקות על הטוסיק, ועוצרות עם הרגליים בזיז הזה, ומצביעה על בליטה קטנה בסלע. ואז, אתן חוצות את הגב.. תגידו, איך אפשר להחליק ולהיעצר דווקא בזיז?🤪
ואם נתגלש מהר מדי?😏
ואם נתקע?😲
כל אחת והרהורי ליבה..
והנה אחת אחרי השנייה עם יצר ההרפתקנות שלנו אנחנו מתיישבות נרגשות על הטוסיק ו.. מחליקות.
איזה כיף!!!
האמת? ממש לא נורא. ההחלקה קצרה יחסית ואפילו נחמדה..🤪
בסיומה, גם אביבה ג'וניור נאלצת גם היא להכניס את הנעליים לגב הגדול המלא במים, שחיכה אחרי המגלשה.
מתקדמות עוד קצת בין הקירות הבהירים של מעוק הנחל ומגיעות אל הירידה הגדולה עם ה- חבל.
עוד לפני ששילה מספיקה להדגים איך לרדת, מספר בנות מציצות מלמעלה, מביטות זו בזו, חוזרות ומסתכלות ואז מחליטות- אנחנו לא יורדות.
ליבי איתכן. 😍 אם הייתי מגיעה לטיול סביר שגם אני הייתי נשארת למעלה לצלם😜.
את הגלישות אני אוהבת!
אז, מה עושים? איך ממשיכות הבנות שלא יורדות בחבל? אוקי, אומרת שילה, מי שלא יורדת בחבל, צריכות לחזור בדרך בה באנו, ולעלות את המגלשה בחזרה.. וואללה...😲 קצת חוששות ופונות אחורה ומגיעות למגלשה. מלמטה זה נראה כ- בלתי אפשרי לעלות. אין, אנחנו לא נצא מכאן, הן אומרות אחת לשנייה🤣 ו.. אז כמו קסם (כי זה מה תמיד קורה בשבילים) מגיעים שני צעירים חסונים👏והם נותנים יד, והבנות עולות למעלה במגלשה.
בינתיים שילה מדגימה איך לרדת עם החבל: להחזיק את החבל בין הרגליים, לאט ובזהירות, הסלע חלק, כי מים זורמים להם בקטנה מתחת הרגליים והידיים אוחזות חזק בחבל.
אמאל'ה....
אחת אחת יורדת. בזהירות ובנחישות.
כל מי שמגיעה למטה ישר נעמדת לעזור לאחרות היורדות, וקולה של שילה נשמע שוב ושוב 'לא לעזוב את החבל'.
אלופות אחת אחת!!!
רק מלראות את התמונות ולכתב את התיאור רועדות לי הרגליים.
אף אחת לא עוזבת את החבל לפני הזמן. כולן מגיעות למטה בריאות ושלמות, מאושרות ורטובות. ממשיכות ללכת כשהמעוק נפתח ואפיק הנחל מתרחב.
ונפגשות עם הבנות שלא ירדו בחבל והלכו למעלה. ו.. לא שוכחות את תצלום ה- דגל!! פעמיים!
מתחילות לרדת בנחל אל גיא הסלעים.
כך נקרא החלק הזה של הנחל שראינו לפני כן מלמעלה, מגרש הגוגואים של הענקים.. 😉
מגיעות אל הבולדרים. מטפסות ומחליקות, מדלגות ונאחזות. כל הגוף עובד בלונה פארק הזה של הטבע.
גבי מים ממשיכים ללוות אותנו ופה ושם שיחים פורחים.
הוא לא רק פורח אלא גם מתחיל להניב את הפירות העגולים הלבנים שלו.
שילה נותנת לנו לטעום מהפרי המתקתק ומספרת לנו: " יש הטוענים שזה המן שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.
פרח הרכפתן מפריש צוף שמשנה את מצב צבירתו לאורך היום, ובהתאם לזה מגיעים מאביקים שונים:
בבוקר, מתחיל הצוף הנוזלי, ומגיעות דבורים ללקק.
באמצע היום הצוף מתחיל להיות קצת גבישי - זמן הזבובים. ואילו אחה"צ כשהצוף כבר גבישי לחלוטין מגיעות הצרעות..
בעודנו הולכות השמש מתחילה לרדת וצבעי אחה"צ צובעים את המדבר בצבעים רכים ונעימים.
זה הזמן שבו מתחילות גם החיות לשוטט.
אנחנו קולטות יעלים מהמצוק שעל הגדה הצפונית וגם משפחת שפני סלע המסתובבת לה על מדרון אחר, כשמעליה עומד בקצה סלע גדול השפן השומר. אנחנו מתקרבות לצלם, והם לא ממהרים לברוח מאיתנו. איזה כיף.
אנחנו מסיימות את קטע הבולדרים ומימין לנו השביל בו טיפסנו קודם לעבר עין ענבה.
ואנחנו לא הולכות בו, אלא ממשיכות בנחל. ליד 'גב הבית' אנחנו עוצרות קצת וממשיכות בנחל עד העלייה הקצרצרה לחניון.
הבנות האלופות מאושרות, ונושמות את הטבע ואת כל היופי הזה.
"איך בא לי עכשיו להישאר לישון כאן."
"אני לא זזה מפה."
ואלו רק חלק קטן מהקולות של המטיילות האדירות האלו. זכיתי בכן!!❤️
מגיעות לאוטובוס ושם, מחכה לכולן מרק חם טעים ומנחם, שהכינותי מכל ה-❤️והנהג שלנו חימם.
סיום מושלם לטיול נפלא בהדרכתה של שילה שלנו הנהדרת!!
מעגל סיום? נשכח?😆 קצת מתיחות עם אורית לוי ושחרור שרירים, פיפי אחרון בשטח, ו.. מאושרות ומלאות סיפוק וגאווה כולן באוטובוס הביתה בחיוך. עוד טיול נהדר מגיע לסיומו.
תודה לשילה שלנו להדרכה ולסיכום מסלול מפורט ונהדר.
תודה לכל הצלמיות הנהדרות
תודה לחברותא הנהדרת בזמנים מאתגרים וקשים מנשוא.
תודה לעוד חוויה נהדרת
תודה לי שכותבת ומתעדת ומשחזרת את החוויות אפילו שלא נוכחת בטיול *את כל החווית אני מלקטת וכותבת כמשתתפת פעילה בכל טיול, כל מטיילת מוזמנת למצא את עצמה ולשתף*
טיול חודש ינואר יורדות דרומה אל הר אלעזר ונחל רחף תחתון
יום שישי 19.01.2024 soldout יום שישי 26.01.2024 soldout
המצב חרא
יש מלחמה
אבדות קשות
החטופים עדיין לא איתנו בבית
המשפחות שפונו לא בביתם
ו.. לא רואים עד מתי...
לימים שקטים ובטוחים להחזרת כל החטופים אמן ואמן!!
עד שניפגש מוזמנת לשוטט ולטייל באתר של מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד:
אם חשקה נפשך לטייל ,עם קבוצת נשים מטיילות בשבילי ישראל ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה
בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 7 2022-2023 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 6 2021-2022 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 5 2020-2021 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 4 2019-2020 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 3 2018-2019 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 2 2017-2018 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 1 2016-2017 לחצי פה
