top of page

מאירות 2 מסלול 58 בגליל התחתון

מאירות 2 יוצאת לטיול נהדר, ואני? מטיילת עם אביבה במדריד.😎

שולחות בקבוצה את התמונה המסורתית מהאוטובוס,

ואני שולחת להן תמונה שלי ממדריד 🤪

ובכל זאת כותבת את המסלול ואת החווית בעזרתה של שילה שלנו, ומעלה את התמונות הנהדרות שצילמתן.

6.00 בבוקר נפגשות ביקום וכמעט ממלאות עד אפס מקום את המיניבוס הקטן. בעיקר את החלק האחורי שממשיך במסורת - הגנובים מאחורה והקשקושים והצחוקים והרעש מזכירים את הטיולים השנתיים של פעם מבית הספר...


עוצרות לקפה על כביש 6, וממשיכות לכיוון נצרת.

מול מזרע אוספות את הצפוניות שבחבורה, וממשיכות לכיוון הר יונה, הפסגה הגבוהה בנוף הגליל.

שילה מבקשת את חסן הנהג להוריד אותנו בחנייה של בית קברות.

דווקא מכאן מתחילות??😳


מתארגנות ומתחילות לרדת בשביל צר וסלול לאורך שביל ישראל.

מתחת לצל העץ הראשון, נעצרות למעגל היכרות ופתיחת מסלול. ברוכות הבאות למטיילות החדשות אביבה ורונית, מחכה לפגוש אתכן בטיול הבא ביוני🤩

מחכות לדבורה שקנתה נייד חדש, עם מצלמה חדשה, ונעצרת ליד כל עלה לצלם (וואוו איזה צילומים מקסימים).

שאלת המעגל של שילה היא: מי תלתה השנה דגל ביום העצמאות? מסתבר שכמעט כולן תלו ותולות כל שנה, (אני השנה לא תליתי, ולא בגלל שנסעתי, אלא תלו דגלים לאורך כל הבניין מלמעלה ועד למטה, לא צילמתי ותאמינו לי היה ממש יפה).

ואתי? צבעה את ציפורניה בהתאם.

מסיימות את שיח הדגלים וממשיכות לרדת בדרך הסלולה שהופכת להיות כורכר, לעבר יער בית קשת. עוברות בין מטעים ומגיעות למרגלות הר דבורה.

תוך כדי הליכה מדברות על נוף הגליל שבעצם זו נצרת של פעם, נצרת עלית. על 'אופנת' שינויי שמות, על אוכלוסיות המשתנות, ועל 'המקדש' שעומד בראש ההר, מבנה הסופרמרקט הגדול...


מתחילות לטפס את הר דבורה שעבר שריפה קשה.

חלק גדול מהעצים מפוחמים, הרבה אורנים נפולים, מראה עצוב אבל בכל זאת פגשנו קצת צבעים- האדום של דם המכבים, התכול של הקוץ עם השם הכל כך קצר ופשוט - חרחבינה מכחילה ופה ושם פרגים אחרונים לעונה.

לקראת פסגת ההר נכנסות לחורש ירוק שלא נשרף, ועוצרות לארוחת בוקר. בלי עוגת 🥕 המסורתית!!

אורלי הגננת עוברת ביננו עם עוגיות רכות מעשה ידיה. אני בטוחה שרעבות הן לא נשארו😉

ממשיכות עוד קצת לעלות ומגיעות לפסגת ההר.

ו.. גם אחרי שאנחנו מגיעות לפסגה, אנחנו מחכות לדבורה הצלמת, ולא יכולות להמשיך, בלי לצלם את אותה....

הולכות בדרך עפר חשופה לשמש ופתוחה לנוף:

ראינו את קווי המתאר של הרי הגלעד מרחוק ואת הארבל, הכנרת נצנצה קלות. דרומה מאתנו הצפלין החדש שיושב ליד גבעת אבני ומולנו מתנשא במלוא ייחודו הר התבור ומתחתיו בתי דבורייה.

עמק כסולות נפרש מתחתינו, בין התבור לגבעת המורה ועפולה נשפכת לעמק יזרעאל. מרחוק, למרות האובך, נראה הר הכרמל והר אמיר ואפילו קטע קטן של הגלבוע.

שילה מספרת:

אל המרחב הזה הגיעה דבורה הנביאה עם ברק בן אבינועם וצבא של 10 אלפים איש, כדי להילחם מול צבאו של חירם מלך צור, בהנהגת סיסרא.

כאן על התבור למעלה התיישבה דבורה והצבא מחכים לרגע הנכון להילחם מול 900 מרכבות הברזל של סיסרא. הרגע הגיע כשמטחי גשם ירדו על העמק והפכוהו לבוץ וכל תפארת המרכבות שקעה בו. זכרנו את דבורה משכנעת את ברק לבוא איתה להילחם. אני אבוא איתך, אמרה לו, כי אתה לא רוצה ש'ביד אישה יימכר ה' את סיסרא'. ולמרות זאת, סוף הקרב ידוע - זו היתה יעל משבט הקיני שנתנה לו חלב חם ותקעה יתד בראשו.

נזכרנו במקורו של שבט הקיני כשהלכנו בנחל קינה במדבר יהודה.(מסלול 56 לחצי פה)


השמש כבר מתחילה לקפוח ולמרות החום הבנות שרות כל הדרך למרגלות הר דבורה.

סוף סוף מגיעות לנחל ברק בן אבינועם ונהנות מהצל. איזה מזל שהדס מזכירה לנו להצטלם עם הדגל אחרת מה היינו אומרות למאירה??.. מתארגנות ומתיישבות להצטלם גם אם האור שיחק לו בצללים ואורלי הצלמת (שלא היתה איתנו) היתה מסרבת לצלם אותנו שם.

עשינו זאת!

ומאירה בטולדו מחכה ומחכה לתמונת הדגל של הבנות..

וכשאני מקבלת את התמונה אני ממש מתרגשת עם דמעות. תשאלו את אביבה😘

ממשיכות ללכת.

סביבות הנחל הוקפו בירוק של חורש, וכמו מישהו מתח קו שמעליו המדרונות עמדו עצובים בעצי אורן שרופים. שוב הזדמנות לשילה לומר לנו כמה היא לא אוהבת את האורנים בארץ שמתייבשים מהר, שלא נותנים לצמחייה רבה לצמוח תחתם ושנשרפים בקלות.

הולכות בקטעים ממש בתוך הצמחייה, מבינות שהרבה זמן לא הלכו כאן. הישג בפני עצמו ללכת בשביל לא דרוך בתקופה הזו שאחרי הקורונה....


עצים נפלו על השביל ואנחנו משתחלות מתחתם

או מדלגות מעליהם.

במנוחת הצל הבאה, שילה חוזרת ומבקשת לא להשאיר במקום גם פסולת אורגנית, כדי שלבאים אחרינו יהיה טבע נקי.

בין הסלעים אנחנו רואות את שרידי סחף המים, עלים וסחופת. בעונת הגשמים אפשר לראות כאן זרימה קלה.

ממשיכות לרדת בקצב מהיר וטוב, הנחל נפתח ואנחנו מגיעות לחניון מסודר, עם ספסלים וצל.

הבנות חושבות שזו עוד הפסקה, אבל לא. סיימנו את המסלול! וואו. O.M.G

זה היה מהיר. שעה 14.00 ואנחנו כבר שותות מהקיוסק של שילה, אוכלות את עוגת הפרג הנפלאה שהביאה זהבה לא צילמו אבל מתכון יש!! וגם את המתוקים מנצרת שהביא לנו חסן הנהג בהפתעה.

ו.. כך מגיע עוד יום טיול נפלא לסיומו.

בלי מעגל סיום. (בכל זאת מאירה לא היתה..) חחח תודה לכל הבנות האלופות חברותה מפרגנת ותומכת! תודה לכל המצלמות את התמונות הנהדרות שאפו! תודה לשילה שלנו המנצחת על השבילים וגם על הסיכום הנהדר! תודה לי על ההתמדה, הארגון והלב הגדול של ה- ביחד-נס שלנו! ( גם כשאני במדריד) אנסה לתכנן בפעם הבאה נסיעה לחו"ל במזג אוויר קריר יותר, וכך תוכלו להעפיל למעלה הפלמ"ח בלעדיי🤪

 

לפוסט מסלול 58 מאירות וותיקות לחצי פה המסלול היה שונה בין הקבוצות בגלל שלא היו מים יותר בנחל עמוד, וכך זכו חלק מהבנתו לצאת לעוד מסלול! ככה זה נשים מטיילות יחד!! כיף גדול!

 

מתכון עוגת הפרג שזהבה הכינה לנו:

 

טיול הבא אחרון לעונה: מאירות וותיקות 3.6.2022 טיול הבא אחרון לעונה: מאירות 2 10.6.2022


טיול מים 💦💧🌊 פרטים בהמשך


 

טיול ב ג'ינס


טיול ערב קייצי בעכו העתיקה ביום חמישי 26.05.22 במסגרת סדרת סיורי קהילות מפגש עם אנשים מקבוצות שונות בארץ לאום, דת, עדה ואידאולוגיה לכל הפרטים: לוחצים פה

 

עד שניפגש מוזמנת לשוטט ולטייל באתר :

אם חשקה נפשך לטייל איתנו ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה

בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 6 2021-2022 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 5 2020-2021 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 4 2019-2020 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 3 2018-2019 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 2 2017-2018 לחצי פה

לצפייה בגלריה עונה 1 2016-2017 לחצי פה

 

לנעוץ ביומן! מסיבת סיום עונה 6 בתאריך: 7.7.2022


פרטים נוספים בהמשך


פוסטים קשורים

הצג הכול
בלוג החיים הטובים זו דרך חיים.png

היי שמי מאירה אור-לבן,
מאמנת אישית ועסקית לנשים,
יזמת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד,
מלווה נשים באמצע כל ענייני החיים.

בקצרה:
אני עוזרת לנשים איך להיות יותר מאושרות, נועזות, ובביטוי עצמי מלא
 על ידי מציאת: 
עבודה/עיסוק שהן אוהבות לעסוק בו וגאות בעצמן,
תחביב שמסב להן אושר לטווח ארוך
פנאי רציני – הפורמולה לחיים בריאים ורגועים


 

החזון של הבלוג החיים הטובים זו דרך חיים
נועד לעורר השראה, מוטיבציה, שירות לציבור, לחלוק עם הקוראת חוויות, ושפה מאפשרת ומקדמת. שהכל אפשרי! 
אני חולקת סיפורים אישיים שלי, את החוויות שלי, ואת אורך חיי.

החזון של קבוצת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד:
לצאת לשביל עם חבורת נשים זו חוויה מדהימה!
האנרגיות, מצב הרוח, האוכל, הכנת הקפה בשטח, התמיכה, ההקשבה, עידוד והרבה אומץ!
לקום מהספה, מאזור הנוחות שלנו, השכם בבוקר, בחום, בקור, בגשם ובחושך, כדי לטייל בשביל ישראל זו חוויה מאתגרת, הנאה צרופה וכיף גדול!
 
בלוג מאירות שביל ישראל נולד כשהתעורר אצלי הצורך, הכמיהה והתשוקה לשתף ולשחזר את החוויה.

מעבר לסיכום המסלול והצילומים המרהיבים של נופים ופריחה, ותיעוד איך אנחנו מתבוססות בבוץ,

או מטפסות עם רגליים פסוקות על הבולדרים, הדבר שהכי חשוב לי ומרגש אותי זה לכתב את טיול החודש.

כל הפוסטים

bottom of page