מאירות שביל ישראל מסלול 32 הר מירון משביל הפסגה לחניון פיתול
יום שישי 06:30 בבוקר 20 נשים נפגשות עם תרמיל ומקל. איסמעיל, נהג האוטובוס לוקח אותנו אל: ההר הגבוה בגליל העליון, הר מירון.
לאחר דרך קצת ארוכה, ומתפתלת, הגענו. רוח קרירה . 'כאילו ופתחו מזגן'. אוויר הרים מהול בצבע ירוק.
התחלנו את המסלול במעגל היכרות קצר. הפעם ההנחיה לענות על השאלה ב כן/לא + שם. השאלה: האם הייתן בעשור האחרון בהר מירון? הרוב לא היו. מסקנה: לטייל עם מאירות שביל ישראל ותגיעו (כמעט) לכל מקום😛
סיימנו את מעגל ההיכרות, התכנית של שילה היה להתחיל ישר במסלול שיורד מרחבת החניה של שביל הפסגה בצד הדרום מזרחי של ההר. אבל, לאחר הפצרות מכמה בנות שטרם ראו חלמוניות פורחות בטבע, (וגם אני) הלכנו לראות את מדרון החלמוניות הקרוב בשביל הפסגה. מה שראינו היה מאכזב מאוד ואפילו עצוב. מספר מועט של חלמוניות, אדמה יבשה, אמצע חודש נובמבר ללא גשם😰
שילה עמדה בקצה המדרון ותיארה לנו את מה שהיה פעם: מדרון מוצף בפריחה של חלמוניות, עד כדי כך, שלא היה היכן לדרוך עם הרגל, והיום? (תמונה שווה אלף מילים)
מדרון יבש וחום, עם בורות קטנים חפורים. סימן לכך שהוציאו שורשי בצל ופקעות של גיאופיטים. אנחנו יודעות שלא קוטפים פרחי בר, אותו איסור יש גם על פקעות ושורשי בצל.
בעודנו חוזרות לכיוון השביל מהורהרות, וגם קצת עצובות, עצרנו לתצפית נהדרת. ארצנו הקטנטונת היפה והקרירה ואני מרגישה על גג העולם 🤩
לאחר שצפינו בנקודת תצפית נהדרת, התחלנו לרדת בשביל מקסים המתחיל בחורש ירוק עד וממול רכסים ירוקים ירוקים.
מאירות שביל ישראל זו קבוצת נשים איכותית ואכפתית בניצוחה של ה- מדריכה שלנו שילה דביר. ללכת בשבילים ו'לפגוש' מטליות לחות 😷 ולכלוכים של מטיילים אחרים, זו באסה. לטיול הבא נגיע עם כפפות חד פעמיות + הגנה לאף ולפה, ונאסוף את הזבל.
ממשיכות ללכת באוויר הרים עד שהגענו למבנה בטון שבו הוסתר משת"פ ערבי לטובת ישראל, עד שבאו וחיסלו אותו.
הגענו לחורבת ב"ק, שרידי חווה חקלאית. ובעודנו מוציאות סנדוויץ קטן, כי אנחנו כל הזמן רעבות, ותכלס, אנחנו רוצות שהתרמיל יהיה קל יותר🤣 שילה מספרת לנו בעניין רב, על בית ג'ן, הפרוש על הרכס ממול. וגם את סיפורו של ישראל ב"ק השען הרופא והמוציא לאור שקיבל מהשליט המצרי איבריהם פחה חלקת אדמה על הר הג'רמק ואיך יהודית, אשת מונטיפיורי סיפרה בעדינות ובנעימות על האנשים החיים שם בעוני ובדוחק.
וגם קצת היסטוריה על הדרוזים. הדרוזים קיבלו את הכינוי אנשי ההר. מדוע? כדת נרדפת הם ברחו ותפסו את פסגות ההרים וכך קיבלו את הכינוי: אנשי ההר.
ממשיכות ללכת לאורך שביל ישראל, עד ש..... טובה שלנו שואלת מה עם עוגת הגזר🥕? לא כבד לך בתיק? שילה.... היא קוראת בקול📢 - כולן רוצות הפסקת קפה.
מצאנו עץ לשבת תחתיו, ושם כהרגלנו הכנו תה וקפה, וגם חגגו לי יומולדת (בקטנה .... ) לא אעשה ספוילר... ממליצה לקרא עד סוף הפוסט.
הבנות הדליקו זיקוק על עוגת הגזר, העניקו לי זר לראש, ואני? חילקתי כהרגלי את סוכריית המקל בצורת🧡. ובסלנג הירושלמי הענקתי לכל אחת מציצה 💥
וכמו ילדת יומולדת ממושמעת, המשכתי כל המסלול עם הזר על הראש.
מסיימות לעת עתה את החגיגה, וממשיכות ללכת בשביל. בדרך 'פגשנו' אבנים עגולות, כמו מוח קטן בגדלים שונים עטוף באבן גיר או דולומיט בתוך גבישים של קוורץ נוצצים. עוד מעשה מופלא של הטבע והכימיה. גאודה קוראים לתופעה.
עברנו בין מטעים ושדות, מזג אוויר מושלם. שמיים כחולים שהפכו לאט לאט לאפורים. ענן שחור אחד, שלרגע עורר מצד אחד תיקווה לגשמי ברכה, ומצד שני דאגה כי אנחנו ללא מחסה. אז זהו. טיפה קטנה אחת ירדה. גשם לא היה!
כשעברנו ליד ההוטה (משהו ששמעתי עליו לראשונה בחיי), קראנו בקול ה ו ט ה.... והיונים בדיוק פרשו כנף מעומק הבור הקארסטי.
המסלול קסום, ירוק ברובו, וגם טבול בצבעים מרהיבים של שלכת. סתיו ישראלי.
קטלב אדום וחלק, שקליפתו חדשה 'הזמין' אותנו להצטלם לידו. יש! הצלחתי לתפוס את אורלי שלנו מצלמת! (והיא צלמת מקצועית אם במקרה לא ידעת)
הגענו לקרחת היער שפתחה לנו חלון פנורמי גדול.
לא הצלחנו לראות את החרמון ולבנון כי היה קצת ערפילי, אבל כן ראינו את הרי הגעש שעל הרמה, את צפת ויער בירייה, את ג'יש וספסופה וכרם בן זמרה ואת מטעי הנשירים שבין הישובים. למרגלותינו פזורות נקודות לבנות, כמו מסמנות את הדרך, הכרכומים הלבנים. ובמרכז הקרחת עומד עץ אלון גדול מעל עין זבד. לא היו בו מים, אז לא יכולנו לראות את ראשני הסלמנדרות, אבל שמענו עליהם סיפורי אלף לילה ולילה.
ו...זו הנקודה האידאלית לצילום הקבוצתי שלנו.
בגאווה אנו מניפות את הדגל!! בניצוחה של אורלי.
לאחר שסיימנו להצטלם אנחנו ממשיכות לרדת, ומתגלה לעינינו במלא תפארתו קומפלקס קבר רבי שמעון בר יוחאי. ובקצה ההר עומד כיסא אליהו, עמוד סלע גדול.
שילה מספרת לנו על הרשב"י, אנחנו מקשיבות, גומעות מים, אוכלות משהו קטן, ונהנות מהנוף.
ממשיכות ללכת עדיין במגמת ירידה, ( כן, הרגשתי את השרירים למחרת...)
ו'פוגשות' מאוזוליאום המזוהה עם קבר שמאי ועליו כתובת נח נח נחמן.
אני וחברותיי תוהות האם יש מקום בארץ אליו הם לא הגיעו, הנחמנים. 🙄
מבלי להרגיש, מיכל שלנו נעלמה מהעין (הבנתי את זה בדיעבד....) שילה מספרת לנו על שרידי ישוב יהודי, עם מקווה, ובתי כנסת, וגם מאחורי המאוזולאום יש עוד קברי צדיקים.
ובעודנו נחות, כי אנחנו כבר מותשות, אנחנו צופות בהנאה אל פסגת הר מירון הרחוקה מאיתנו, ולא מאמינות ש... את כל זה הלכנו? הנקודה שבה התחלנו את המסלול ממש ממש רחוקה. כבוד!! אין עלינו! #מאירותשבילישראל
עייפות מרוצות וגאות המשכנו לכיוון הירידה האחרונה למסלול זה. שביל דרך עפר, קצת דרדרת קטנה ומתפתלת לעבר נחל מירון, ו..הגענו לחניה, שם חיכה לנו האוטובוס.
בעודי יורדת עם המטיילות אחרונות, כי אני תמיד במאסף + עוד מטיילת שגם שומרת עליי והפעם זו אילה ג'וניור.👌אין אין עליך!!
שילה מחכה לנו, ותוך כדי הליכה ממשיכה בהסברים מעניינים ובסיפורים, ואני לאיטי לא חולמת על מה שמצפה לי למטה.....
בעודי הולכת, אני מתכננת לא לשכוח לומר לבנות להתכנס למעגל סיום, אני רואה מרחוק את הבנות, ואת האוטובוס, את אורלי עם המצלמה, ופתאום אני קולטת:
הן עומדות, והן שרות יום הולדת שמח, וכל זה עם פריסה מרהיבה של: אוכל, יין , סלטים, עוגות, עוגיות, ו..... שקשוקה שמיכל המלכה הכינה. וואוו וואוו וואוו הופתעתי ב ע נ ק !
התרגשתי מאוד. הגרון התייבש לי. דמעות אושר הציפו אותי. הראש מתמלא ברעשים: איך הן עשו את זה? איך סחבו והחביאו הכל? מתי? כל כך הרבה שאלות רצו לי בראש. וויתרתי והתמסרתי : לאהבה. להפתעה. לנתינה. מוקירה כל אחת ואחת. 💕❤💕❤ אלפיי תודות לכל אחת ואחת!
עבורי זו הגשמה!
ו.... האוכל הכי טעים בעולם!! השקשוקה מעלפת, הכי טובה שטעמתי EVER וליאורה לא עמדה ברמת החריפות/פיקנטי. וחשוב לי לציין ש.. כמעט הכל בכלים רב פעמיים. כי אנחנו ירוקות.
סיימנו את החגיגה עם קפה/תה ששילה הכינה לנו, עם העלים של אורלי ממרפסת הגג, שנקטפו בקפידה ונשטפו ע"פ ההנחיות של אמא אילה שנבצר ממנה להגיע גם טיול זה.
שבעות מרוצות עייפות ואני מרוגשת עד השמיים עולות לאוטובוס. מעגל סיום שכחתי לעשות. מיכל לא וויתרה לנו, ובמקום מעגל לקחה את המיקרופון ורתמה את כולן לומר יחד: 'עד הטיול הבא' . החושך ירד. כי מחשיך מוקדם. הסתיים לו עוד טיול מקסים בחברת נשים נהדרת.
טיול הבא בתאריך 13.12.19 לנחל פרס
ועד שניפגש מוזמנת לשוטט ולטייל באתר :
אם חשקה נפשך לטייל איתנו ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 2018-2019 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 2017-2018 לחצי פה לצפייה בגלריה עונה 2016-2017 לחצי פה בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה
ולך יקירה אם קראת עד פה, רוצה לומר לך תודה!
Comments