ראיון בתכנית רדיו 'אילוף השדונים' עם תהילה גרטי
ממחשבה לפעולה
מחשבות ויוזמות מתרוצצות לנו כל הזמן בראש מה הופך אותן למציאות? אם נוותר על השדונים כל דבר יהיה אפשרי!
יום כיפור תשע"ח
חג האופניים הלא רשמי יוצאת לטייל עם הכלבה ופוגשת משפחות רוכבות על האופניים ילדים קטנטנים מתגלגלים על שני גלגלים (ללא גלגלי עזר)
זה מה שאני רואה!
לפני 7 שנים קניתי את האופניים שלי זה היה מס ימים לפני יום כיפור.
החנויות עמוסות וצפופות בילדים עם אבותיהם בוחרים גלגלים משאבות וקסדות מתקנים פנצ'רים, ממלאים אוויר
ואני?
ללא קשר לחג האופניים עומדת בתור בהתרגשות גדולה כי אני קונה לי מתנה אופניים!! (הגשמת חלום ילדות וזה לפוסט אחר) ומכיון שאני שומרת על כללי הזהירות רוכשת גם מנשא (לרכב) קסדה וכפפות.
מגיע ערב כיפור ואני יוצאת עם האופניים בהתחלה בהליכה... כי לידי שועטים כל הילדים בשאגות שמחה ואני, בדפיקות לב מואצות חוששת לעלות ולרכוב.
מגיעה לאיזור כביש 531 חשוך, ללא רוכבים עולה על כיסא האופניים, ורוכבת. מלווה אותי ילדתי שלי מיכל בריצה ואומרת לי : אמא כל הכבוד ואני אומרת לה: רוצי ילדתי אל תחכי ניפגש בהמשך....
כך רכבתי לאיטי עם הרבה חשש ופחד כי אני (ילדה) פחדנית
רוכבת על האופניים החדשים אוהבת מאוד מה שעושה, ופוחדת.
עברו שנים. הפכתי לרוכבת 'אמיצה' שלא מוותרת. רכבתי בהרים ובשדות ירוקים בלילות ירח מלא בשקיעה ובזריחה עם חברות וחברים נהדרים חוויות לכל החיים!
נפלתי, קמתי, כמו נחום תקום
עד ש... יום אחד בחוזרי מהליכה ולא מרכיבת אופניים נפלתי נפילה מטופשת שברתי חוליה בגב מושבתת לשלושה חודשים.
חלמתי לרגע לחזור לרכוב. הבראתי. לקחתי את האופניים ורכבתי.
זה היה אחרת. הפחד והשדונים לא עזבו אותי
טראומת הנפילה הרגשתי ברגליים לא יכולתי לדווש. חלחל לכל הגוף. עצר אותי. בעצם, המחשבות, עצרו אותי. השדונים.
עשיתי הכל כדי לרכוב בשקט. לרכוב בכייף. לרכוב ללא חרדות ופניקה. אומרים שהכל בראש.
נכון מאוד! המחשבות והשדונים 'הרגו' אותי
ועשיתי מעשה: רכבתי בעיניים עצומות
ולמה עשיתי את זה? כדי לעוף! כדי להתחבר רק לתחושת הכיף של הרכיבה על אופניים
הצלחתי לעבור ממחשבה לפעולה. לראיון רדיו (13:57 דקות) ׂאיך עשיתי זאת לחצי פה
הכל אפשרי! הכל בראש!
עברו שנים מאז הראיון ברדיו. רכבתי לטיולים רכבתי בשבילים.
עד שהפסקתי לרכוב.
אין יום כיפור - חג האופניים שאני לא נזכרת בחוויה הזו- קניית האופניים ורכיבה ראשונה
אתמול בערב החג בסידורים האחרונים בעיר כמעט והגעתי לחנות האופניים עם כל השקיות בידי רק כדי להתחבר לאותם ימים, להתחבר לאותה התרגשות.
האופניים עדיין בסלון ביתי, הגלגלים ללא אוויר, ובעודי כותבת מילים אלו אני מתחייבת פה
לעלות על כיסא האופניים ולרכוב! כי
המחשבות המגבילות שלי מעכבות אותי ליהנות להתשחרר
ולאהוב אותי מחדש!
כך נראיתי כשרכבתי. :-) מאושרת ומוגשמת!!
אם גם לך יש מחשבות מגבילות שמעכבות אותך ורוצה לשחרר ולהשתחרר מוזמנת לשתף וליצור קשר
לראיון רדיו (13:57 דקות) איך עשיתי זאת לחצי פה
באהבה
מאירה אור-לבן 054-4765436
