הודו, כוסברה ומה שביניהם

העולם מתחלק לשניים: אלו שאוהבים כוסברה ואלו שממש ממש לא. כמו כוסברה, כך גם הודו... יש את המתמגנטים, מתמכרים וחוזרים שוב ושוב. ויש את אלה שלא מעזים אפילו לדמיין עצמם מוקפים בניחוחות וטעמי הודו. אני אוהבת כוסברה. ומאוהבת בהודו.😝 למרות המראות המשונים והקשים, למרות הריחות והטעמים ולמרות התרבות הכל כך שונה.

התאהבתי בארץ רבת האפשרויות והטעמים, בה אפשר לחוות.

פשוט לחוות.

מתי בפעם האחרונה יצא לנו רק לחוות?... לגעת בדבר הפשוט ביותר? התאהבתי גם באפשרות לטייל כתיירת 'מהעשירון העליון'.

וזה בהחלט אפשרי עם העלויות הנמוכות ביחס לעולם המערבי. אני מאוהבת!

לפני הנסיעה, חברה טובה התקשרה לברך אותי בשנה טובה והשחילה גם את השאלות על הודו: 'תגידי, מה את אוהבת בהודו? למה דווקא הודו? אני מחייכת..😊

ואומרת לה ת-ו-ד-ה ענקית לשאלה הזו... כי בזכות השאלה הזו אני נכנסת לחוויה שלי בהודו.

לתחושות בכל הגוף שמתעוררות בי כשאני שם… נושמת רעננות…

(כמו שמריחים כוסברה)

ועונה לה עם היסוס קל (אחרי הכל קשה להסביר כוסברה למי שלא סובל אותה):

"אמ….. כשאני אומרת הודו, הבטן שלי מדברת… הלב שלי פועם… אני מתרגשת..

עושה לי עור ברווז…

וכשאני מרגישה 'כזה'... אני רוצה 'את זה' ויודעת שזה הנכון והמדויק. הגיע יום חמישי, חברתי הטובה איריס ואני, נוחתות בהודו אחרי טיסה ארוכה מאוד.

משדה התעופה הגענו ישר לאשארם של אמה למקום שנקרא

amritapuri (אמריטפורי)

קיבלנו את המפתח לחדר בקומה ה-11 (כיאה לעשירון עליון 😜),

נוף עוצר נשימה. לא, זוהי אינה קלישאה...

המראה כל כך מ-ר-ה-י-ב עד שהנשימה נעתקת מהנוף.

אוקיינוס ועצי קוקוס מצד אחד ונהר ה"בק ווטרס" מלווה בעוד עצי קוקוס, מצידו האחר.

מתארגנות, נושמות ועייפות מתלאות הדרך, לא מבזבזות רגעים יקרים ומחליפות את הלבוש ל"סטייל הודו". כי רק בסטייל הודו אני מצליחה להרגיש את החופש! גם העשירון העליון לא מקבל את כל מבוקשו בארץ החופש הזאת.

והאמת... הכל לטובת החוויה. שלוש ארוחות צנועות, חדר פשוט ללא מים חמים, ללא אינטרנט, ללא ווי פיי

וללא אפשרות לצלם... פשוט להיות במקום! לחוות את הרגע!

הפשטות, המחילה והנתינה האין סופית שיש במקום הזה הרבה מעבר למילים.

לחוות מדיטציה על חוף הים בשעת השקיעה, להצטרף לשירת שירים מקודשים עם אמה ללבוש לבן ולחבוק אל מאות האנשים בלבן, כולם יושבים ושרים.

קיבלתי token

וישבתי בתור כהודית עם כל שאר המקומיים והמבקרים מכל קצוות העולם, בכדי לקבל חיבוק של אמה.

רציתי לזכות בחיבוק של 'אמה המחבקת'. אמה חיבקה עד היום 33 מיליון אנשים ברחבי העולם. אמה היא כולה אהבה ונתינה, אהבה וחמלה לאנושות כולה. אמה אומרת:

במקום " I love you" תאמר, "I am love" אני המימוש של האהבה הטהורה.

זו אמת. זו לא קלישאה. להיות שם, לחוות את האנרגיה מלאת אהבה וחמלה לכל אדם.

רציתי לקבל ולזכות בחיבוק טהור מלא אהבה ונתינה ללא תנאי מאישה ע נ ק י ת .

אז,

בעודי יושבת בתור (שכל כך שונה מכל תור או המתנה שחוויתי בארץ),

נטולת לחץ או 'עצבים'. ישבתי, נמנמתי, שוחחתי עם אנשים חדשים ומעניינים, זכיתי לרגע של התכנסות והתבוננות פנימית. אני, מאירה אור-לבן, שכל כך רציתי חיבוק מאמה.

והנה אני פה באשארם שלה. הגעתי מקצה אחר של העולם כדי לקבל את החיבוק וזה אוטוטו קורה.

התמזל מזלי והספקתי להגיע, רגע לפני שהיא נוסעת לסיור של שלושה חודשים באירופה. **וואו, הספקתי! ** המחשבה על הסיטואציה יוצאת הדופן, חיזקה בי את התובנה

כשאר אנו רוצות משהו - לא לוותר!

ליהפך,

להתכונן ולזמן! וזוהי תחושת ההגשמה הנהדרת שאני חווה עכשיו.