מאירות שביל ישראל מסלול 31 בית חנניה ג'יסר א זרקא עד לקיסריה
בשישי שאחרי חודש החגים חזרנו לשגרה מבורכת עם עוד טיול מהנה בשביל ישראל. נפגשנו ביקום, הצטמצמנו למס רכבים ונסענו לבית חנניה.
התארגנות קלה, הקפצה, כוס תה, ו...יוצאות למסלול!
עשינו מעגל היכרות , שילה מנצחת עם שאלות ב...נושא?!? ....בכישרון רב🤪
התחלנו ללכת לאורך שרידי 3 האמות בכניסה לבית חנניה עם כתובת הפועלים - חיילי הלגיון העשירי הרומי שבנו אחת מהן. התפעמנו מתצורות הנטיפים והזקיפים של נטף הנחלים (טרוורטין). בעודנו שומעות את ההסבר על היווצרותם נטף - אבן גיר שהומסה והושקעה מחדש, עצר לידנו מושבניק מבית חנניה: "שנים אני גר כאן, ומעולם לא ידעתי מה זה" אז עכשיו הוא כבר יודע😏
בין האמה ובתי בית חנניה המשכנו לאורך שביל ישראל, חצינו את נחל עדה שהיה יבש והלכנו לאורך שדות בית חנניה, שורות שורות של רגבי אדמה.
יצאנו אל כביש הגישה לג'יסר א זרקא
ונכנסנו דרך הכניסה הראשית לכפר שהיא למעשה תחתית הגשר של כביש החוף. 'כניסה ראשית'. |עד לפני כמה שנים, זו הייתה הכניסה היחידה. 🤨 היום אפשר להכנס לכפר גם בדרך העולה על גשר מעל כביש החוף ומגיעה גם לשמורת התנינים.
אבל ירידה ישירה לכפר מכביש 2 - אין.
זה כפר שתושביו היו תושבי ביצות כבארה, וזקניו מספרים שישבו שם כבר מהמאה ה- 18. תושבי המקום החלו בייבוש הביצות. הפועלים חשבו שהם מחוסנים כנגד מרעין הבישין שיש בסביבת הביצות. מחוסנים הם לא היו, אבל עם בואו של המהנדס היהודי דב קובלנוב, הביצות יבשו. יחד עם ייבוש הביצות נעלם גם מקור ההכנסה של המקומיים: דיג, קדרות מבוץ הביצה, וקליעה של צמחיית הביצה. כאות הוקרה לפועלים, רוטשילד (פיק"א) יישב אותם על גבעת כורכר ונתן לכל משפחה כ- 30 דונם.
אין אדם במדינה שחלף על כביש 2 ולא ראה את הבתים בצבעים השונים - והבולט ביותר: הבית הכחול הפעם ראינו את הבית מתוך הכפר!
וזה ג'יסר א זרקא.
ג'יסר א זרקא, זה כפר חסום, הכלוא בין 2 יישובים עשירים - מצפון מעגן מיכאל ומדרום קיסריה. רמת האבטלה בכפר גבוהה, וקיים בידול משאר ערביי הארץ שמתייחסים אליהם כאל מעמד נחות יותר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים ממתנדבים בשיתוף עם אנשי הכפר, להעיר ולרומם את המקום. יש תזוזה. איטית, אך קיימת. אנחנו מגיעות לכיכר הכפר, לגסטהאוס של ג'וחה, הממוקם על הציר של שביל ישראל. הגסטהאוס של ג'וחה זה מקום לינה למטיילים כמו בחו"ל אבל כאן בארצנו הקטנטונת, במקום אותנטי על שביל ישראל, המוקף במסלולי טיולים. הדלת סגורה, ותוך כדי ההסברים של שילה,
מגיעה מתנדבת ושמה נדיה, ופותחת את המקום. שמחנו מאוד מאוד.
הגסטהאוס של ג'וחה זה מיזם יהודי ערבי.
נדיה מספרת לנו על המקום - לחלק מאיתנו זו הפעם הראשונה ב ג'יסר א זרקא.
בגלריה מוצגות עבודות יד של נשות הכפר וגם צילומים שהשתתפו בתחרות צילום של נופי הכפר וסביבתו.
עלינו למעלה במדרגות והצצנו אל תוך האכסניה
סיימנו את הסיור המרתק אצל ג'וחה, ואני חייבת לציין שמאוד מאוד הופתעתי ושמחתי לראות שבית הקפה שהיה - הפך לגלריה.
חשוב לציין: בתי הקפה בג'יסר א זרקא זה 'מקום' אך ורק לגברים. לנשים אין 'מקום' לבוא אליו. הבית קפה שהיה אצל ג'וחה הפך לגלריה, ועכשיו גם לנשים - יש 'מקום' להגיע, ולשבת יחד. יוזמה נהדרת ומבורכת.
אז, לאחר שחווינו את המקום של ג'וחה, המשכנו ללכת בדרך היורדת אל הים. אנו רואות את הפיתוחים האחרונים בכפר- שמות רחובות, (שנים שלא היו שלטים עם שמות רחובות), מדרכות מסודרות, תחנת משטרה,
חורשת דקלים חדשה בשפך נחל תנינים ואזור בנייה חדש שמיועד כנראה ל... כלל אוכלוסיית ישראל.
מהצד הצפוני של השפך ראינו קבוצת גלשני גלים. טיפסנו על גבעת הכורכר ושם זכינו בתצפית נפלאה מזרחה אל הכפר הנראה כה ציורי על רקע רכס הכרמל. הים הכחול עם מימיו הצלולים (נכון לאוקטובר 2019) ודרומה, אל עבר כפר הדייגים והמעגן הקטן הרומנטי משהו.
ירדנו לעבר המעגן ולצידו כמה מבנים קטנים בודדים. ובחלקם זו מסעדת דגים. בהזמנה מראש. מוסא הדייג
ו...המשכנו עד למרפסת המקורה של הבית הדרומי בכפר הדייגים, שם קבענו עם היזמית הצעירה והמעוררת השראה moran stiassny כדי לשמוע על מיזם חדש הלא הוא: העמק הדיגיטל Digital Valley
ביום שישי המקום בשלב זה סגור. מורן פתחה את המקום עבורנו. אירחה אותנו עם כוס קפה, וסיפרה לנו על המקום וברקע רעש הגלים וריח הים. מורן דיברה על החלום, על החזון, וחשפה אותנו למושג נוודות דיגיטלית. בחורה צעירה מעוררת השראה שחיה את החלום ואת החזון. אני התאהבתי.
בחודשים האחרונים אני עוקבת אחרי המיזם הנהדר הזה. שיתוף פעולה מעורר השראה, הנותן מענה בכמה מישורים:
1. לעבוד עם הלפטופ מול הים.
2. מפתח ותורם גם לאנשי המקום.
3. סטארטאפים מגיעים לישיבות וסיעור מוחות
4. לא צריך לטוס רחוק , הודו או תאילנד כדי לחוות פשטות, חופש, גלים, ואנשים טובים.
וזה הסיפור: ( ציטוט מדף הפייסבוק)
"הסיפור שלנו עמק הדיגיטל DIGITAL VALLEY·יום חמישי, 19 ביולי 2018·
עמק הדיגיטל הוא סיפור יוצא דופן על מסע של נוודות דיגיטלית, בישראל. התשובה לכל המאבקים הפנימיים. לדילמה בין קידום קריירה מקצועית לבין טיפוח זהות הרפתקנית; בין הצורך למצוא עבודה "של גדולים" לבין הרצון להמשיך את הטיול הגדול; בין השכל המגורה, שנלחם על מעמד, נוחות וכסף לבין התבונה המפוקסת, שיודעת מה טוב לה באמת ושואפת להתמסר למקור של אנרגיה ואושר.
עמק הדיגיטל הוא שביל לא מסומן. מסע יצירתי לבניית דרכי חשיבה חדשות, במרחק קצר מהבית אך רחוק מאוד מאזור הנוחות והפחד. זהו הנתיב הבטוח ביותר אל מעבר לגבולות המסורתיים, בקצב נוח ומתאים.
עמק הדיגיטל הוא הדרך ליהנות מכל העולמות, בלי "לעזוב את הכל".
פישטו את הפיג'מה, היפרדו מהבדידות המודרנית, צאו מ“אזור הנוחות“ והפחד והצטרפו למסע חווייתי של משמעות, יצירתיות, למידה שאינה כפופה ללוח זמנים או לסטנדרטים אקדמיים, עשייה יזמית נזילה וניידת ללא גבולות גאוגרפים, יצירה מקורית בסביבה של תנאים יוצאי-דופן ובמונחים לא קונבנציונליים, והתפתחות שמעשירה את את חוויית החיים.
פשוט כי החיים מדהימים והעולם גדול מכדי לבזבז את החלק הארי של חייכם בתוך תא משרדי או על כורסת הסלון."
עריכה יולי-2020
סוף סוף הגעתי לעבוד במתחם הbeachub מכירות את זה? ..... I'll do it
אז זהו. היום זה היום. (14-07-20)
סוף סוף הגעתי ל Beachub first digital nomads village
בדיוק כמו שחלמתי
לשבת מול הים במקום המהמם הזה
ולכתב את הפוסט בבלוג
החיים הטובים זו דרך חיים
ואז, איך שאנחנו נכנסות למתחם אנחנו פוגשות את צוות חדשות כאן11 מצלמים לתכנית #קול_איסראיל "חושה עסקית": החוף הקסום של אחד היישובים העניים בישראל
כתבה נהדרת, מעניינת מעוררת השראה וגם אני שם :-)
ובמקום שכזה אפשר לעשות כמעט הכל וגם לחגוג יום הולדת: לשילה שלנו ולמיכל המלכה!!
ורגע לפני שיוצאות, אין מקום יותר מושלם (עבורי) לעשות צילום קבוצתי עם הדגל ועם היזמת של ה beachub מורן שטיאסני.
חלצנו נעליים ויחפות המשכנו ללכת לאורך חוף הים, מי במים ומי על החוף. תחושה נהדרת. רוח. ים. חופש! כייף. פנאי. מושלם!!
בדרך ראינו איך הרוח והגשמים יוצרים את תצורת רכס הכורכר שמלווה אותנו ובהמשך גילינו על החוף מקבץ של stone balancing - אמנות שהחלה להתפשט לאחרונה - להניח אבן על אבן, באיזון ללא חומרי ליכוד. כמובן ש.. מיד נרתמנו ליצור מקבץ של stone balancing של #מאירותשבילישראל
אחחחח.... יוזמות, יצירתיות תותחיות על הנשים האלו. תענוג! באיזו רצינות, הקפדה, שיתוף פעולה, תקתקו את ה stone balancing . כמובן שהצלחנו!
ואז.... רוח הנשיות מתפרצת, גאווה נשית! ו 'חתמנו' על היצירה שלנו עם ה.. חזיות.
הכל פה בסרטון. ממש שווה!
שמחות על היצירה המושלמת שאנחנו משאירות בחוף, התיישבנו כדי לנעול את הנעליים וממשיכות לטפס אל עבר הדיונה ואמת המים. טיפסנו בדיונה אל מרומי האמה הגבוהה הפתוחה.
הלכנו לאורכה. משמאל נמשכת עוד אמה אחת נמוכה. מאחוריה בתי קיסריה ומימין הים הכחול.
כדי לרדת מהאמה לצד המזרחי היינו צריכות לגלוש בדיונה קטנה. דורית אמרה שהיא מחדשת את ימי נעוריה וירדה אותה בגלגול. רובנו הסתפקנו ב'ירידה רגילה', כזו שממלאה את הנעליים ברפידות של חול.
וליאורה הגדולה מכולן חובקת את השמיים
המשכנו ללכת למרגלות האמה הגבוהה לאורך הקשתות היפות שנתנו לחוף את שמו- חוף הקשתות.
היה חם. ומלא חול בנעליים וגם בכיסים. המשכנו ללכת על טיילת קצרה המובילה לקיסריה ולפסיפס הציפורים. שם, בין העצים, עשינו פריסה. פתחנו שולחן חגיגי עם מטעמים שכל אחת הביאה, כולל יין. (מזל שהספקתי לצלם ....)
ולהמשך החגיגות יומולדת מחליף קידומת למיכל שאין עליה ועל האנרגיות הנהדרות שהיא מביאה ולשילה שלנו מדריכתנו האחת והיחידה! יולית הביאה איתה אקורדיון ובמיומנות והרבה אהבה היא ניגנה
לקראת סיום עלינו לראות את פסיפס הציפורים המרשים שהיה כנראה רצפת וילה ביזנטית בימים בהם הייתה קיסריה עיר מרכזית.
שילה יחד עם הנהגות נוסעות להביא את הרכבים, שבעות ומרוצות אנחנו מכינות עוד קפה קטן, עד ש... אטה שלנו אומרת... יאללה בנות הבן החייל שלי הגיע הביתה ארחי שבועיים,טיילנו, אכלנו, ועכשיו, זמן לחזור. כולנו מקפלות, מארגנות ולא לפני מעגל סיום 'להתראות בטיול הבא'
תודה לכל המטיילות שהגיעו, תודה לכולן על התמונות והצילומים תודה על החוויה הנהדרת לטייל, לשמוח, להריח, לנשום יחד את ארצנו היפה🎈✅ תודה שקראת את הפוסט 🙏
טיול הבא בתאריך 15.11.19 להר מירון
ועד שניפגש מוזמנת לשוטט ולטייל באתר :
אם חשקה נפשך לטייל איתנו ועדיין לא מקבלת עדכונים לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 2018-2019 לחצי פה
לצפייה בגלריה עונה 2017-2018 לחצי פה לצפייה בגלריה עונה 2016-2017 לחצי פה בלוג מאירות שביל ישראל לחצי פה
ולך יקירה אם קראת עד פה, רוצה לומר לך תודה!
