אמצע הטיול שלי בהודו
'אמצע' הטיול שלי בהודו - 20/10
שבועיים ימים אני בהודו.
שבועיים מטלטלים,
שבועיים של חוויות מיוחדות, כואבות, מרגשות, מלחיצות וגם מאתגרות,
פשרות, כבר אמרתי?
ביקרתי היום בבית הכנסת ברובע היהודי של קוצי.
נבנתה שם אפילו סוכה (וכמובן שהייתי מתעדת אם לא היה מוטל איסור מוחלט לצלם...)
יושבת שם מול ארון הקודש עם כאב וגעגועים ממחשבות על
חלומותיי בלילה הקודם שחזרו לזכרוני,
אחותי באה אליי בחלום בהודו. וגם אבא'לה שלי.
בין דמעות הגעגוע, שאלתי את עצמי:
למה אחותי באה אליי דווקא כאן בהודו?
למה אבאל'ה הצטרף איליה?
ואז עולה בי תחושה של שיעור נוסף:
שיעור בשחרור. שיעור על קלילות.
עבורי, לשחרר משמעו לעוף מעל כל ה- DNA שירשתי.
אולי זאת הסיבה שאבאל'ה בא לבקר אותי בלילה?
בגלל זה, אסתי אחותי היחידה, שעדיין אוחזת במשהו שלא שייך לי ולה,
הצטרפה גם היא?
ואולי זה בכלל בגלל שבמסע של שתיים יחד,
24/7, חווים וחווים וחווים...
עד למצב של עומס חוויות רגשיות.
הראש עדיין מעכל את החוויה האחרונה והנה כבר מגיעה לה עוד אחת.
24/7 של רגעים, שעות או ימים מעצבנים וקשים
24/7 שבא לך לברוח 'ואין לאן'
24/7 של קושי לברוח מהשגרה לאורך זמן…
24/7 שהם שיעור ואתגר בפני עצמם
24/7 של למידה לקבל גם את מה שלא אוהבים
24/7 של הקשבה לאחר גם כשלא 'בא לך'
24/7 שממש ממש קשה לקחת בהם רגע לעצמי
24/7 של החלטה שלא נפגעות אחת מהשנייה
24/7 של יצירת רגעים ייחודיים, רגעים של פעם בחיים
24/7 שמצמיח אותנו למקומות חדשים
24/7 של מערכת יחסים אינטימית :-)
לכל אחת יש את נקודות המבט שלה,
לכל אחת יש את 'אורך 'הפתיל' שלה,
ויש רגעים שכל אחת רואה רק את הצד שלה (גם אני חוטאת בזה…. )
האתגר הגדול הוא לנצח את האינטנסיביות ולהמשיך ב-ט-ו-ב ובאהבה.
לזכור שהמחויבות המשותפת שלנו לפני הטיול היא מעל הכל - לחזור חברות!
ולא לשכוח גם את המחויבות האישית שהצבתי לעצמי: לפתוח את הלב ולהתאהב!
אני בדרך לשם... מנצחת את האינטנסיביות,
הקשיים וה- 24/7 של יחד,
ומצליחה לשמור על החברות ולקלף את המעטפת הנוקשה סביב ליבי.
הנה, מצאתי לעצמי רגע של לבד.
יושבת בבית קפה הודי ומנסה לסכם את ה"שיעורים" שקיבלתי עד כה:
1. חמלה ואהבה - הבסיס החזק במערכת יחסים (עם עצמנו, וגם עם האחרים)
2. שחרור וקלילות - לדעת להיטיב עם המצב למרות הכל
אם הספקתי לחוות את כל זה רק בשבועיים,
מה עוד מצפה לי בשבועיים הנותרים?...
המון דברים מעבר למילים....
לפוסטים קודמים:
